מודה בשטר שכתבו - מאחר שהלוה מודה ששטר חוב שהוציא עליו שטר אמת הוא אין המלוה צריך לחזר אחר העדים החתומין בו ולהעיד על חתימתן ולקיימו וה"נ הרי מודה  שמכרו לו באחריות ואם השטר בטל לענין המכירה מפני שטר המתנה שקדמו. לא בטיל לענין אחריות:

לא ניתן ליכתב - מאחר שנתנו כבר במתנה ועל כרחו כתבו ליה זה:

להא שמעתא - דרבא:

נימא לא ניתן ליכתב - אלא שמע מינה לא בטיל שטרא משום האי טעמא:

לשבח קרקעות כיצד - רישא דידיה אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסי' משועבדים מפני תקון העולם וקא מפרש לשבח קרקעות כיצד:

והרי היא יוצאה מתחת ידו - של לוקח שהנגזל מוציאה בדין:

כשהוא גובה - כשהלוקח גובה מעות מן הגזלן:

מנכסים משועבדים - טורף לקוחות שלקחו אחריו מפני שהאחריות שכתב בשטר מכירתו קודם למקחו:

ושבח מנכסים בני חורין - ולא ממשועבדים מפני תקון העולם דאין הלקוחות יכולין להזהר בדבר שאין לו קצבה כגון אחריות השבח והפירות דבשלמא בקרן נזהרין להניח מקום  לגבות ממנו ואי לא נזהרו אפסידו אנפשייהו:

נימא לא ניתן - שטר מכירה זה ליכתב שהרי גזולה היתה ובטל השטר ואחריות שבו ואמאי גובה קרן מנכסי' משועבדים:

אי למ"ד - בפ"ק [דף טו:]:

ניחא ליה דלא ליקרייה גזלנא - אדם שמכר שדה גזולה לחבירו מחזר על הבעלים הראשונים ולוקחה מהם להעמיד ביד הלוקח כי היכי דלא ליקרייה גזלנא:

מפייס ליה למרה - לוקחה מן הבעלים הראשונים:

הכא אברוחי קמברח ליה - שהקנה לבנו קטן להבריח מזה:

שטריה מקיים ליה - בתמיה אין דעתו להחזיקה בידו הלכך לא ניתן ליכתב הוא:

מתני' היה הוא תחילה לקוצרים - ויש לו גדיש ועדיין לא יצא השער:

פוסק עמו - באיזה שער שירצה לתת לו מאותו גדיש דכיון דיש לו. אין כאן רבית דמעכשיו הוא קנוי לו ואע"פ שלא משך דכי אין לו. נמי אבק רבית מדרבנן הוא וכי יש לו. לא גזור:

על העביט של ענבים - כלי גדול שצוברין בו את הענבים לפני דריכה והם מתחממין ומתבשלים להוציא יינם יפה יפה ושל זיתים קרוי מעטן:

ועל הביצים של יוצר - פוסק עם היוצר על הקדירות באיזו שער שירצה ואע"פ שלא יצא השער אם הכניס עפר ועשאו ביצים שקורין מעונט"ש ועושה מהם קדירות:

ועל הסיד - פוסק עמו משישקענו בכבשן אבנים והעצים לשרוף: ה"ג רבי יוסי אומר לעולם אינו פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות:

ופוסק עמו כשער הגבוה - אם יפחות השער ממה שהוא עכשיו. תתן לי כשער הזול שער הגבוה היינו בזול שנותנין פירות הרבה בדמים מועטים:

יכול הוא לומר לו - כשיראה שער הזול:

תן לי כזה או תן לי מעותי - שהרי לא משך ויכול לחזור בו ואפילו מי שפרע ליכא הואיל ולא נתן מעותיו ע"מ לקבל עכשיו אלא לאחר זמן ובתוך כך נשתנה השער. סתם דעתיה  דאיניש אתרעא זולא פסיק:

גמ' כדורמוס - איטליז רב וגדול:

באכלבי וארבי - משיתחילו בעלי בתים ואוצרי פירות לפתוח אוצרותיהם וספינות באות בנהר המביאות תבואה למכור:

דמשוך תרעייהו - לזמן מרובה:

הכי גרסינן בתוספתא - היו חדשות מארבע וישנות משלש:

אין פוסקין על חדשות מארבע עד שיצא שער לחדש ולישן - דהא דחדשים מארבע משום דלא יבשו עדיין כל הצורך והפוסק על החדשות לא יקבלם הימנו עכשיו אלא לאחר זמן  כשיתייבשו כל צרכם לפיכך אין פוסק עליהם לקבל עליהן ארבע סאין בסלע עד שיצא השער בארבע לחדש ולישן:

היו של לקוטות מארבע - סתם תבואות לקוטות אינן יפין שלוקטין בכמה שדות ומערבין שיבלי שיפון עם שיבלי חטין:

אין פוסקין עם בעל הבית מארבע - עד שיצא השער של ד' ללוקט ולמוכר:

יזיף מלקוט - תבואה מעורבת:

אין לוין על שער שבשוק - אני שמעתי אין לוין מעות בדרך הלואה ע"מ שאם לא אשלם לך מעות עד זמן פלוני אתן לך פירות כשער של עכשיו דאע"ג דדרך מקח וממכר שרי. דרך  הלואה אסור ובהלכות גדולות מפרש אין לוין סאה בסאה על סמך שער שבשוק דנימא הואיל וחיטי בהיני וחיטי בשילי הוה ליה כעד שיבא בני או עד שאמצא מפתח (לקמן דף עה.):

דיזפי בתשרי - מעות:

ופרעי פירות בטבת - כשער של תשרי וללשון האחר לוין חטין ופורעין חטין:

ממקום למקום - ממקום הזול למקום היוקר:

תנה לי - ואוליכנה ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני: