נימא ליה הב לי ההוא חמרא - גופיה ואנא מייתינא ספינתא אחריתי הואיל והספן יש בידו להשלים תנאו וזה מעכב ישלם כל השכר:

לא משכחת - להא דר' נתן:

אלא ביין זה וספינה זו - ולא ביד זה וזה להשלים הלכך יד תובע על התחתונה דאמר ליה היאך אנא לא מעכבנא מכי מייתית דידך:

חולקין - אם קבל יחזיר החצי ואם לא נתן יתן החצי שהרי ביד שניהם להשלים ואם יעכב הנתבע מליתן החצי יעשה תנאו:

השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך - קא סלקא דעתיה שכרה עד מקום פלוני בכך וכך וכשהגיע לחצי הדרך פרקה והוציא חבילותיו ממנה:

ואין לו - לבעל הספינה עליו אלא תרעומת:

לאגורה - להשכירה לאחרים:

רפסתא דספינה - ריעוע הספינה שמתרועעת בהוצאת חבילות והכנסת חבילות:

דפרקה לטועניה בגויה - בחצי הדרך הוסיף לתת בה חבילות שהיו לו לשם והוא התנה מתחילה לכך ליתן בתוכה כאשר ירצה והשכר לפי חשבון המשואות והדרך הלכך נותן לו  שכר תוספת המשאוי של חצי הדרך:

משום שינוי דעתא - הייתי סבור ללכת מהר ולחזור מהר:

לאשלא יתירתא - צריך אני לקנות חבלים ביוקר כאן שכשהספינה מכבדת צריך להפליגה אל אמצעית הנהר למקום מים עמוקים שלא תהא גוששת וצריך חבלים ארוכים ואתה לא  הודעתני שאכניס חבלים הצריכים לה:

חמר נמי ליעכב - השוכר שלא יניח עליה אלא מזונות של יום אחד:

מאוונא לאוונא - ממלון דלילה למלון דלילה:

למטרח - לחזור ולשאול בעיר מי מוכר מזונות:

ואשה בין גדולה ובין קטנה - פסק לרכוב עליה אשה מרכיב עליה כל אשה שירצה בין שהיא גדולה ובין שהיא קטנה:

השתא מניקה - שהיא שני גופים והוולד כבד אמרת תרכב עם וולדה:

מעוברת - דחד גופא הוא מיבעיא:

ש"מ - מדקתני אפילו מעוברת דמשמע שהמעוברת כבידה מן הריקנית:

האי ביניתא - דג הנמכר בשוק במשקל:

אכרסה תקלה - לפי כריסה כובדה אם כריסה גדול משקלה יותר:

למקח וממכר - אם ראית דג שכריסו גדול לא תקנהו במשקל אלא אם כן יוציא את מעיו: