כך וכך גברי איכא בהדן, כך וכך כלבי איכא בהדן, כך וכך זוקתא פסיקא לן, ואזל ושקל מיניה מאי?
א"ל הרי הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים:
משנה
מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה.
והשואל להיות פטור מלשלם.
נושא שכר והשוכר להיות פטורין משבועה ומלשלם.
כל המתנה על מה שכתוב בתורה - תנאו בטל.
וכל תנאי שיש מעשה בתחילתו - תנאו בטל.
וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עמו מתחילתו - תנאו קיים:
גמרא
אמאי? מתנה על מה שכתוב בתורה הוא, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה, תנאו בטל?
הא מני ר' יהודה היא, דאמר: בדבר שבממון, תנאו קיים.
דתניא: האומר לאשה: "הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה" - הרי זו מקודשת, ותנאו בטל, דברי ר"מ.
רבי יהודה אומר, בדבר שבממון, תנאו קיים.
ומי מצית מוקמת לה כר' יהודה? אימא סיפא: כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, אתאן לר"מ?
הא לא קשיא. לעולם ר' יהודה היא, וסיפא בדבר שאינו של ממון.
אימא סיפא: "כל תנאי שיש בו מעשה בתחילתו, תנאו בטל".
מאן שמעת ליה דאית ליה הא סברא? ר"מ.
דתניא: אבא חלפתא איש כפר חנניא אמר משום ר"מ תנאי קודם למעשה, הרי זה תנאי. מעשה קודם לתנאי, אינו תנאי".
אלא כולה ר"מ היא, ושאני הכא, דמעיקרא לא שעבד נפשיה.
תנא: ומתנה שומר שכר להיות כשואל.
במאי? בדברים?!
אמר שמואל, בשקנו מידו.
ור' יוחנן אמר, אפילו תימא בשלא קנו מידו. בההיא הנאה דקא נפיק ליה קלא דאיניש מהימנא הוא, גמיר ומשעבד נפשיה:
וכל שאפשר לו לקיימו בסופו וכו': אמר רב טבלא אמר רב, זו דברי רבי יהודה בן תימא, אבל חכמים אומרים, אע"פ שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו - תנאו קיים.
דתניא: הרי זה גיטך ע"מ שתעלי לרקיע, על מנת שתרדי לתהום, על מנת שתבלעי קנה של מאה אמה, על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך - נתקיים התנאי הרי זה גט, לא נתקיים התנאי אינו גט.
רבי יהודה בן תימא אומר, כזה גט.
כלל א"ר יהודה בן תימא, כל שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו, אינו אלא כמפליגה וכשר.
אמר רב נחמן אמר רב, הלכה כרבי יהודה בן תימא.
אמר רב נחמן בר יצחק, מתני' נמי דיקא.
דקתני: "כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו, תנאו קיים", הא אי אפשר לו לקיימו, תנאו בטל.
שמע מינה:
הדרן עלך השוכר את הפועלים
מסכת בבא מציעא פרק ח
משנה
השואל את הפרה ושאל בעליה עמה, או שכר בעליה עמה.
שאל הבעלים או שכרן, ואחר כך שאל את הפרה ומתה - פטור.
שנאמר: (שמות כב, יד) "אם בעליו עמו, לא ישלם".
כך וכך אנשים - עמנו במקום שאנו רועים שם ואם תבוא לגזול תמות:
זוקתא - קלעים המקלעים באבן:
פסיקא לן - פסוקות וקבועות עלינו להיות עמנו בכל יום:
הרי הוליכן - שהזכיר לו המקום שהבהמות שם והשיאו לבא על ידי שגידפו:
מתני' כל המתנה על מה שכתוב בתורה וכו' - בגמרא מפרש להו:
כל תנאי שיש בו מעשה בתחילתו - שהקדים מעשה שעליו לעשות לתנאי שהוא שואל ממנו כגון הרי מעשה זה שלך אם תעשה דבר פלוני דלא דמי לתנאי בני גד ובני ראובן אם יעברו ונתתם (במדבר לב) היינו תנאי קודם למעשה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך (בראשית ל) היינו תנאי ששואל ממנו קודם למעשה שעליו לעשות:
תנאו בטל - והוי מעשה מקוים ואע"פ שלא קיים בעל התנאי את התנאי:
וכל תנאי שאפשר לו לקיימו תנאו קיים - אם תנאו קודם למעשה הוא הא אי אפשר לקיימו תנאו בטל והמעשה קיים ובגמרא מפרש לה:
גמ' בדבר שבממון - שאר וכסות:
אפילו תימא - רישא דקתני מתנה שומר חנם להיפטר משבועה ר"מ והאי לאו מתנה על מה שכתוב בתורה הוא אלא שאמר לו אי אפשי להיות שומר שלך אלא בכך ושומר לא נחית לשמירה עד דמשיך לבהמה והאי כי משיך כבר פירש על מנת שאין לו עליו שבועה ולא שיעבד נפשיה לירד בתורת שומרין אלא למקצת ולמה שירד ירד אבל המקדש את האשה מכי אמר לה הרי את מקודשת לי איתקדשה לה וכי אמר לה על מנת שאין ליך עלי מתנה על מה שכתוב בתורה דאין אישות לחצאין וכי תפיס קדושין לגמרי תפיס והוה מתנה על מה שכתוב בתורה:
בדברים - בתמיה:
זו דברי רבי יהודה בן תימא - דקתני דאפשר לקיומי הא אי אפשר לקיומי תנאו בטל:
כמפליגה בדברים - שאין בלבו לשום תנאי אלא להקניטה בעלמא מרחקה ודוחה אותה בדברים:
מתני' נמי דיקא - דסתמא לן כרבי יהודה בן תימא:
מתני' השואל ה"ג השואל את הפרה - ושאל בעליה עמה או שכר בעליה עמה. לא גרסינן שכירות בכולה מתניתין גבי פרה אלא גבי בעלים דאשמעינן היכא דפרה שאולה כל היכא דהוו בעלים עמו במלאכתו בין בשאילת גופו ובין שנשכר אצלו קרינא ביה אם בעליו עמו אבל בפרה שכורה לא אשמעינן מתניתין דפטור בבעלים אבל מברייתא שמעינן לה: