דלית בה שיעורא.
דלית בה שיעורא - והוי כמאן דליתא:
כדתנן: "חרס, כדי ליתן בין פצים לחבירו".
חרס - לענין הוצאת שבת:
כדי ליתן בין פצים לחבירו - פצימי חלונות שבכותל מרחיקין זה מזה ברוחב החלון ליכנס האורה בין כל אחד ואחד ונותן בחומה למטה ולמעלה חרס רחב בין זה לזה וטח בטיט והחרס עב והוי שם כאבן:
"כלי חרס", חזי ליה?
דמיטנף.
חזי לאומנא?
דמנקב.
"ספר תורה", חזי למקרא?
בבלוי.
והא בעי גניזה?
והא בעי גניזה - ומסלקו לגנזו:
שם תהא גניזתה.
(ואמר) רב: בכל עושין מחיצה, חוץ ממלח ורבב.
חוץ ממלח ורבב - מפני שהמלח מתפזר והרבב ניתך כשמתחמם:
ושמואל אמר: אפילו מלח.
אמר רב פפא ולא פליגי. הא במלח סדומית, הא במלח איסתרוקנית.
מלח סדומית - עבה וקשה כאבן:
והשתא דאמר רבה: "עושה אדם שני צבורי מלח ומניח עליהם קורה. שהמלח מעמדת את הקורה והקורה מעמדת את המלח".
שני צבורי מלח - גבוהים עשרה אצל כותלי מבוי ומניח שני ראשי קורות המבוי עליהן שכובד הקורה מעמיד את המלח:
אפי' מלח איסתרוקנית.
ולא פליגי הא דאיכא קורה הא דליכא קורה:
מרחיקין את הריחים ג' מן השכב שהן ארבעה מן הרכב וכו':
מאי טעמא?
משום טיריא.
והא תניא: ושל חמור שלשה מן האיסטרוביל שהן ארבעה מן הקלת".
ושל חמור - ריחים של חמור:
איצטרובלא - הוא מושב הריחים שבתוך קליפת העץ שקורין צרק"א:
קלת - היא אפרכסת שקורין טרויימוריי"ר:
התם מאי טיריא איכא?
מאי טיריא איכא - ריחים קטנים וקלים הן ואין הקרקע מרעיד בגילגולו:
אלא משום קלא:
משום קלא - י"מ קול הנהגת החמור וי"מ קול הריחים:
ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה:
אמר אביי: שמע מינה כליא דתנור טפח.
נפקא מינה למקח וממכר:
מתני'
לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות.
אלא אם כן יש על גביו - חלל גובה ארבע אמות מפי התנור עד התקרה כדי שלא יאחוז האור בתקרה:
היה מעמידו בעלייה, צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים, ובכירה טפח.
עד שיהא תחתיו מעזיבה - אשטרי"ך בלע"ז טיח קרקע ג' טפחי' שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה ועל גביו ד' אמות:
ובכירה מעזיבה טפח - אף היא כלי חרס ששופתים קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין בתנור:
ואם הזיק, משלם מה שהזיק.
ואם הזיק - אחר שיהא שם כל השיעורין הללו משלם מה שהזיק ואעפ"כ מעכבין עליו השכנים להרחיק בכל השיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ואין לו מה לשלם:
ר' שמעון אומר לא אמרו כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק פטור מלשלם.
לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו. ולא רפת בקר.
באמת ביין התירו, אבל לא רפת בקר:
ביין התירו - אם היה אוצר של יין התירו לפתוח תחתיו חנות של נחתומין וצבעין שאין העשן קשה ליין:
אבל לא רפת בקר - שהריח קשה ליין:
גמרא
והתניא: בתנור ארבעה ובכירה שלשה אמר אביי כי תניא ההיא בדנחתומין דתנור דידן כי כירה דנחתומין:
לא יפתח חנות וכו':
תנא אם היתה רפת קודמת לאוצר מותר בעי אביי כיבד וריבץ לאוצר מהו ריבה בחלונות מהו אכסדרה תחת האוצר מהו בנה עלייה על גבי ביתו מהו תיקו בעי רב הונא בריה דרב יהושע תמרי ורמוני מאי תיקו:
באמת ביין התירו וכו'. תנא . ביין התירו מפני שמשביחו ולא רפת בקר מפני שמסריחו אמר רב יוסף האי דידן אפילו קוטרא דשרגא נמי קשיא ליה א"ר ששת ואספסתא כרפת בקר דמיא:
מתני' חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות:
גמ' מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר אביי סיפא אתאן לחצר אחרת א"ל רבא אי הכי ליתני חצר אחרת מותר אלא אמר רבא
ביין התירו - אם היה אוצר של יין התירו לפתוח תחתיו חנות של נחתומין וצבעין שאין העשן קשה ליין:
אבל לא רפת בקר - שהריח קשה ליין:
גמ' והתניא - לענין מעמידה בעלייה בתנור ארבעה מעזיבה מתחתיו ובכירה שלשה:
בדנחתומין - שמסיקין אותו תמיד וכן הכירה בכירת נחתומין:
תנור דידן - דיהב ביה תנא דמתני' שיעור ג"ט ככירה דנחתומין דמי:
כיבד וריבץ - גגו לצורך האוצר ולא הספיק להכניס לו תבואה עד שפתח זה חנות תחתיו מי הוי כקודם לאוצר או דילמא דכיון דכיבד וריבץ הוי כקידם האוצר:
ריבה בחלונות - בעלייתו דגלי דעתיה שלאוצר הוא עשוי שיכנס לו אויר שלא ירקב התבואה:
בנה עלייה על גבי ביתו - על גגו ורגילין היו לבנות שם לאוצר מהו את"ל ריבה בחלונות לאו הקדמה הוא היכי דכולי בניינא להכי עביד מאי:
תמרי ורמוני - הכניס שם תמרים ורמונים מי הויא התחלת אוצר או דילמא אין אוצר אלא בתבואה ויין ושמן:
והאי דידן - יין שלנו אפילו עשן העולה מן הנר קשה לו:
אספסתא - שחת של תבואה:
כרפת בקר דמיא - מחמת שהוא לח ומתחמם ומעלה סרחון:
מתני' ולא מקול התינוקות - קא סלקא דעתך תינוקות הבאים לקנות יין ושמן וכל דבר הנמכר בחנות:
גמ' מאי שנא רישא - דקתני יכול לומר איני יכול לישן מקול הנכנסין והיוצאין וסיפא קתני אינו יכול לומר לו איני יכול לישן מקול התינוקות: