אלא למאן דאמר - סנטר היינו בר מחווניתא מה ענין תוספת זו על דברי ת"ק דת"ק אמר גינונייתא מזדבני אבל באגי לא מזדבני וקמהדר רשב"ג בר מחוונייתא נמי מזדבן בתמיה הכי הוה ליה למיתני רשב"ג אומר המוכר את העיר מכר את הבאגי ואת הסנטר אבל מדנקט סנטר לחוד מכלל דשמעינהו לרבנן דבסנטר לחוד אמרי אינו מכור ואתא איהו למימר דמזדבן ובע"כ כיון דשלחין גינונייתא בבאגי הוא דאמור רבנן לא מזדבני ואתא איהו למימר דמזדבני:

ה"ג תא שמע ר' יהודה אומר סנטר אינו מכור אנקולמוס מכור - דהא לקמן מפכינן לה ואמרי סנטר מכור אנקולמוס אינו מכור וכך היא שנויה בתוספת' (פרק ג) כדמפכינן לה בסמוך ואית דגרסי הכא בתרוייהו אינו מכור ולקמן לא גרסי' איפוך אלא הכי גרסינן אימא רבי יהודה אומר סנטר מכור אנקולמוס אינו מכור:

אנקולמוס - הוא סופר המלך לכתוב מספר השדות והבתים והאנשים לתת מס של כל אחד לשר העיר:

מידי איריא כו' - בתמיה אלא לעולם סנטר היינו באגי:

ומי מצית אמרת הכי - דסנטר דרבי יהודה היינו באגי:

והקתני סיפא - דהך ברייתא דפיסקי באגי לא מזדבני דמשמע הא באגי מזדבני והיכי קתני רישא סנטר אינו מכור כלומר באגי לא מזדבני א"כ קשיא רישא לסיפא:

שייריה - ואית גרס שיריה ולקמן מפרש:

ולא בנותיה - כפרים הסמוכים לה:

ולא החורשים - יערים כדכתיב חרש מצל ביחזקאל (לא) ביער מתרגמינן בחורשא:

המוקצים לה - הסמוכין לעיר ופתוחין לה ולקמן מוקמינן לה בשאין פתוחין לעיר ומתרצין המוקצין ממנה המוקצין מזומנין: ה"ג בתוספתא ולא ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים ולקמיה מוקמינן לה בדנגיח קאייהו לבר:

ביזלי פיסקי באגי - חתיכות בקעה הגדולה הסמוכה לעיר אלא שמופלגת ממנה קצת שיש הפסק צונמא בינתיים ושיריה לשון שיריים הוא:

פיסקי באגי הוא דלא מזדבני - שהרי רחוקין ומופלגים מן העיר הא באגי עצמן הסמוכין לעיר מזדבני:

ה"ג איפוך ר' יהודה אומר סנטר מכור אנקולמוס אינו מכור - ולעולם סנטר באגי והיינו דקאמר סנטר מכור דהיינו באגי אבל שיריה דהיינו פיסקי באגי לא מזדבני והשתא סבירא ליה לר' יהודה בסנטר כרשב"ג והיינו דקפריך ומי מצית אמרת ר' יהודה כרשב"ג סבירא ליה הקתני בסיפא דמילתיה דר' יהודה ואם אמר לו כל מה שבתוכה הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את שיריה ולא את בנותיה ואילו כו':

ומשני סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא - ר' יהודה בסנטר סבר לה כרשב"ג ובבנותיה פליג עליה:

הכי נמי מסתברא - לא גרסינן בכולה סוגיא:

ה"ג ולא ביברין של חיה ועופות ודגים - כעין אמר מר:

ורמינהי כו' - בהך ברייתא גרסינן הרי אלו נמכרין עמה: הכי גרסינן היה לה חלק אחד בים וחלק אחד ביבשה וביברין של חיה ועופות ודגים הרי אלו נמכרין עמה. וחלק אחד בים נמי אעיר קאי דכיון דקתני רישא היו לה בנות אין נמכרות עמה משמע בנות הוא דלא מזדבנן דמופלגין מן העיר ואינם מאותה העיר ממש שהרי שם אחר יש להם אבל אם יש לעיר חלק אחד בים ונקרא בשם העיר נמכר עמה דהא עיר אחת היא בין הכל א"נ חלק אחד ביבשה כמו שאר העיר אלא שמופלג מן העיר ומיהו על שם העיר נקרא:

דנגיח קייהו לגאו - פתיחתן לצד העיר נמכרין עמה אבל הך קמייתא בדנגיח קייהו לבר:

והקתני - בהך קמייתא ולא את החורשין המוקצין לה דמשמע דנגיח קייהו לגאו ואפי' הכי לא מכר:

אימא המוקצין הימנה - ופתוחין לחוץ:

מתני' האבנים שהן לצרכה - בגמרא מפרש ואף על גב דתשמישין המטלטלין הן כיון דקביעי להאי תשמיש ואין מזיזין אותה מהאי שדה לעולם כמחובר חשיב להו:

את הקנים שבכרם שהן לצרכו - בגמרא מפרש וממילא שמעינן דהמוכר את השדה מכר את הכרם שכל אילנות בכלל שדה אחד גפנים ואחד כל האילן חוץ מחרוב המורכב וסדן השקמה כדמוכח במתניתין ובגמרא דאמרי' בגמרא אי אית ליה גופני לבר מגופני כלומר אדם שאומר לחבירו שדה אני מוכר לך חוץ מן האילנות ויש בו גפנים חוץ מן הגפנים אמר לו מכלל דאילו שתק היו מכורין בכלל שדה:

חיצת הקנים - טרו"ק בלע"ז קנים הרבה גדילים בקלח אחד:

שהיא פחותה - בטילה לגבי שדה:

שומירה - סוכת נוצרים:

שאינה עשויה בטיט - טוחה בטיט:

ואת החרוב שאינו מורכב - דהיינו בבחרותו אבל כשמזקין ומתגבר מרכיבין אותו ויש לו שם בפני עצמו ולא בטיל לגבי שדה אבל כל שאר אילנות בכלל שדה:

בתולת השקמה - בבחרותה קודם שנחתכו ענפיה אבל כשמזקין וגדל הרבה קוצצין הענפים ובאים אחרים במקומן ונקרא סדן השקמה טרונ"ה בלע"ז:

לא את חיצת הקנים כו' - שכל אלו חשובין שדה בפני עצמן והרי הוא כמו שמוכר לחבירו שתי שדות ויש לו שדה אחרת בתוך השתים ואם אמר לו שתי השדות וכל מה שבתוכן אני מוכר לך דאין שדה השלישית שביניהן מכור אף כאן שדה אחת מכר לו ולא שתי שדות וחיצת קנים וחרוב המורכב וסדן השקמה חשובין שדה בפני עצמן: