כי הות קיימא הדרא בה - כדתנן לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה:

תא וקני כל היכא דבעית - בא עתה אלי וקנה השדה בקנין גמור בכל ענין שתרצה שלא אוכל לחזור:

אתא ושייר וקנו מינה - לא רצה לקבל כל השדה אלא שייר לעצמה מעט דהוה ליה מתנה מקצת ועל ידי קנין דקים לן לקמן דלא מצית הדרא בה אלא אם כן מצוה מחמת מיתה דמגלי דעתיה דמחמת מיתה קיהיב ואי קאי הדר ביה:

בסילוא דלא מבע דמא - קוץ שמכאיב ואין יציאת דם ניכר בו דהיינו נידוי:

אמרו ליה - העדים:

אמרה - כששילחה בשביל אחיה:

ווי כי מיתה הך איתתא - ולא תראה את אחיה שאינו רוצה לבא אלי:

א"כ מצוה מחמת מיתה היא - וכל מצוה מחמת מיתה חוזר בין במתנה במקצת בין במתנה בלא שיור ואפילו קנו מידו אי קאי מחליו הדר בכולהו בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה הואיל והיה מתאונן על מיתתו בעת צוואתו והכי פסקינן לקמן:

איתמר מתנת שכיב מרע במקצת - שלא היה בה קנין והיא אותה מתנה ששנינו שייר קרקע כל שהוא מתנתו מתנה שאם עמד אינו חוזר דכיון דהוי בה שיור כך היה דעתו שאם יעמוד לא יחזור ולכך שייר לעצמו מה ששייר:

והרי היא כמתנת שכיב מרע - שאין בה שיור דלא בעיא קנין ואם מת קנה ואם עמד אינו חוזר:

ובעיא קנין - וכיון דקנו מיניה אם עמד אינו חוזר דאיכא קנין ושיור וכל שכן דאם מת קנה אבל בלא קנין אפילו מת לא קנה וכ"ש אם עמד חוזר והכי פסקינן לקמן:

איתיביה רבא לרב נחמן - ממתני' שייר קרקע כל שהוא כו' דהיינו מתנת שכיב מרע במקצת:

אימא סיפא אם לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה - אם יעמוד מחליו ואם מת קנה:

ואי דקנו מיניה אמאי לא הויא מתנתו מתנה - שאם יעמוד לא יחזור:

בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה - הואיל ולא שייר ואע"פ שלא צוה מחמת מיתה בהדיא:

רוכל - שם אדם:

כבינתי - בית נפש נושק"א בלע"ז והוא לשון כבינות דרחלות במסכת שבת (דף נד.) שמכבנין אותן למילת:

וקיימו חכמים את דבריה - אע"פ דמתנת מקצת בלא קנין הואי דמדקתני דבריה משמע דברים בלא קנין הואי:

התם במצוה מחמת מיתה - שהזכירה דמדאגת מיתה היא מחלקת דמצוה מחמת מיתה לא בעי קנין היכא דמת בין איכא שיור בין ליכא שיור והכי פסקינן לקמן: