אמר אלא לברר א"ל אנא נמי לברר קאמינא:
מתני' מי שפרע מקצת חובו ר' יהודה אומר יחליף רבי יוסי אומר יכתוב שובר אמר רבי יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים אמר לו רבי יוסי כך יפה לו ולא ירע כחו של זה:
גמ' אמר רב הונא אמר רב אין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי אלא ב"ד מקרעין השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון אמר ליה רב נחמן לרב הונא ואמרי לה רב ירמיה בר אבא לרב הונא אי שמיעא ליה לרב הא [ברייתא] דתניא עדים מקרעין את השטר וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון הוה הדר ביה אמר ליה שמיע ליה ולא הדר ביה
אמר ליה אנא נמי לברר קאמינא. כלומר כרבי סבירא לי ואם לא בירר דבריו הפסיד וכן פירש רבינו זקני מ"כ בפרק זה בורר אליבא דרבי שצריך לברר ואם לא הביא שטר הפסיד ויש לשון אחר ואין בו ממש ואע"פ שהלכה כרבי מחבירו בהא הלכתא כרבן שמעון שאין צריך לברר כדאמר רב גידל אמר רב:
מתני' מי שפרע מקצת חובו - במלוה בשטר מיירי ואיכא למיחש פן יחזור המלוה ויתבע כל חובו:
רבי יהודה אומר יחליף - יקרע אותו השטר ויכתוב לו שטר אחר לפי חשבון הנשאר מזמן ראשון כדמפרש בגמרא:
יכתוב שובר - וישמרהו הלוה:
לשמור שוברו - שאם אבד שוברו יחזור המלוה ויגבה כל חובו:
א"ל ר' יוסי כן יפה לו - למלוה שיהיה הלוה בדאגת שימור שוברו ולא המלוה דעבד לוה לאיש מלוה כדאמרינן בגמרא:
ולא ירע כחו - של מלוה להחליף שטרו כדאמר ר' יהודה כדי שיכוף לפרעו:
גמ' אין הלכה לא כרבי יהודה - שאמר יחליף ואפילו לכתוב לו מזמן ראשון על ידי עדים בלא בית דין כדמפרש ואזיל דלא אלימי עדים לקרוע שטר ולהחליף ולגבות מזמן ראשון:
ולא כר' יוסי - דאמר כותבין שובר וצריך לשמור שוברו מן העכברים:
וכותבין לו שטר אחר - לפי סכום המעות שחייב לו עדיין ורב תנא הוא ופליג:
אי שמיע ליה לרב הא דתניא - לקמן בשמעתין במילתיה דר' יהודה בפורע חצי חובו שמקרעין עדים כו':
הוה הדר ביה - רב והיה מודה שהלכה כר' יהודה דהא רב נמי ה"ק דמה לי ב"ד מה לי עדים:
שמעה ולא הדר ביה - דברייתא תני עדים מקרעין ואיהו אמר ב"ד דוקא ולא עדים: