דאתרו ביה מלקות, ולא אתרו ביה קטלא.
וקמיפלגי בפלוגתא דרבי ישמעאל ורבנן.
דתנן: מכות בשלשה.
משום רבי ישמעאל אמרו: בעשרים ושלשה.
רבינא אמר: כגון שנמצא אחד מן העדים קרוב או פסול.
וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יוסי ורבי אליבא דר' עקיבא.
דתנן: "רבי עקיבא אומר: לא בא שלישי אלא להחמיר עליו, לעשות דינו כיוצא באלו. א"כ ענש הכתוב את הניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה.
על אחת כמה וכמה שישלם שכר את הניטפל לעושה מצוה, כעושה מצוה.
אומה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטלה, אף שלשה, נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטלה.
ומניין שאפי' מאה?
ת"ל: "עדים".
א"ר יוסי: בד"א בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות תתקיים עדות בשאר.
רבי אומר: באחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות.
גואימתי בזמן שהתרו בהן, אבל בזמן שלא התרו בהן,
דאתרו ביה מלקות ולא אתרו ביה קטלא - דהא ודאי לא מיקטלא אלא לוקה דאין לך מיתת בית דין שלא נאמר בה לאו וקסבר לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין לוקין עליו כי אתרו בה מלקות ולא קטלא:
משום ר' ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה - טעמא מפרש לקמן (דף י.):
אחד מן העדים - והיו שם שלשה או ארבעה שיכולה עדות להתקיים בשאר:
הא דרבי עקיבא - במסכת מכות:
לא בא שלישי כו' - דממשמע שנאמר (דברים יט) על פי שנים עדים (יקום) כל שכן שלשה למה נאמר או שלשה עדים אלא להחמיר עליו ליתן חומר בעדי שקר ששלישי זה אע"פ שלא היה זה נידון על פיו למיתה שהרי בשנים שהעידו תחלה נמי היה נידון אפילו הכי עשה הכתוב את דינו כיוצא באלו שאם הוזמו יהרג אף השלישי מפני שניטפל לעוברי עבירה:
קל וחומר שישלם שכר וכו' - דקיימא לן מדה טובה מרובה ממדת פורענות הלכך קל וחומר הוא:
במה דברים אמורים - דעדותן בטלה:
בדיני נפשות - דרחמנא אמר (במדבר לה) והצילו העדה דמהדרינן בתר זכותא לבטל העדות ולא יהרג לא הוא ולא הם:
רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות - שוין בכך דעדותן בטלה:
ואימתי - בדיני נפשות עדותן בטלה:
בזמן שהתרו - הקרוב או הפסול בעוברי עבירה שגילו דעתם שאף הם נעשים עדים והרי הכתוב הקיש שלשה לבטל העדות אם יש קרוב או פסול אבל לא התרו הקרוב והפסול בעוברי עבירה אלא שתקו והכשרים התרו בהן אין אלו נעשים עדים ותתקיים העדות בשאר: