רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים".
על כן לא יקומו רשעים במשפט -זה דור המבול.
רשעים דור המבול - דכתיב [בהו] כי רבה רעת האדם (בראשית ו):
וחטאים בעדת צדיקים - אלו אנשי סדום.
חטאים אנשי סדום - דכתיב בהו רעים וחטאים (שם יג):
אמרו לו: "אינם עומדין בעדת צדיקים, אבל עומדין בעדת רשעים".
אבל עומדים הם כו' - שחיין ונדונים:
(מרגלים - אין להם חלק לעולם הבא.
שנאמר: (במדבר יד, לז) "וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'".
וימותו - בעולם הזה.
במגפה - לעולם הבא)
דור המדבר - אין להם חלק לעולם הבא. ואין עומדין בדין.
שנאמר: (במדבר יד, לה) "במדבר הזה יתמו ושם ימותו". דברי רבי עקיבא.
ר' אליעזר אומר: עליהם הוא אומר: (תהלים נ, ה) "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח".
עדת קרח - אינה עתידה לעלות.
שנאמר: (במדבר טז, לג) "ותכס עליהם הארץ" - בעולם הזה.
"ויאבדו מתוך הקהל" - לעולם הבא. דברי ר"ע.
ר"א אומר: עליהם הוא אומר: (שמואל א ב, ו) "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל":
גמ'
ת"ר: דור המבול - אין להם חלק לעולם הבא.
שנאמר: (בראשית ז, כג) "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה".
"וימח את כל היקום" - בעולם הזה.
וימחו מן הארץ - לעולם הבא. דברי ר"ע.
ר"י בן בתירא אומר: לא חיין ולא נדונין.
שנאמר: (בראשית ו, ג) "לא ידון רוחי באדם לעולם".
לא דין, ולא רוח.
דבר אחר. "לא ידון רוחי", שלא תהא נשמתן חוזרת לנדנה.
ר' מנחם בר יוסף אומר: אפילו בשעה שהקב"ה מחזיר נשמות לפגרים מתים - נשמתן קשה להם בגיהנם.
נשמתן קשה להם בגיהנם - נשמת עצמן שרפתן דכתיב רוחכם אש תאכלכם (ישעיהו לג):
שנאמר: (ישעיהו לג, יא) "תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם".
ת"ר: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה.
ומה כתיב בהם: (איוב כא, ט) "בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם".
וכתיב: (איוב כא, י) "שורו עבר ולא יגעיל, תפלט פרתו ולא תשכל".
וכתיב: (איוב כא, יא) "ישלחו כצאן עויליהם, וילדיהם ירקדון".
וכתיב: (איוב כא, יב) "ישאו בתוף וכנור, וישמחו לקול עוגב".
וכתיב: "יבלו ימיהם בטוב ושנותם בנעימים".
וכתיב: "וברגע שאול יחתו".
והיא גרמה, שאמרו לאל: (איוב כא, יד) "סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו. מה שדי כי נעבדנו. ומה נועיל כי נפגע בו".
אמרו: "כלום צריכין אנו לו? אלא לטיפה של גשמים.
יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן.
אמר הקב"ה בטובה שהשפעתי להן, בה מכעיסין אותי? ובה אני דן אותם.
שנאמר: (בראשית ו, יז) "ואני הנני מביא את המבול מים".
ר' יוסי אמר: דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין, שדומה למים.
בשביל גלגל העין - שרואין טובתן שלימה והיו גובהין עיניהם ומנאפין אחר עיניהם:
[שנאמר: (בראשית ו, ב) "ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו"]
לפיכך דן אותן במים, שדומה לגלגל העין.
שנאמר: (בראשית ז, יא) "נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו".
א"ר יוחנן: דור המבול ברבה קלקלו. וברבה נידונו.
ברבה קלקלו – שנאמר: (בראשית ו, ה) "וירא ה' כי רבה רעת האדם".
וברבה נידונו – שנאמר: (בראשית ז, יא) "כל מעינות תהום רבה".
א"ר יוחנן: שלשה נשתיירו מהם. בלועה דגדר, וחמי טבריא, ועיניא רבתי דבירם.
שלשה נשתיירו - מאותן מעינות של דור המבול שהיו חמין כדאמר לקמן ברותחין קלקלו ברותחין נדונו:
(בראשית ו, יב) "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
א"ר יוחנן: מלמד שהרביעו בהמה על חיה, וחיה על בהמה, והכל על אדם, ואדם על הכל.
א"ר אבא בר כהנא: וכולם חזרו, חוץ מתושלמי.
וכולן חזרו - להזדווג עם מיניהם:
חוץ מתושלמי - עוף הוא שאוחז עדיין תרבות רעה שמזדווג עם הכל. תושלמי עוף אחד ובמסכת חולין (דף סב:) גבי שמונה ספיקות איתא והרנוגא תושלמי ומרדא ודרכו של אותו עוף להרביע כל הבריות:
(בראשית ו, ג) "ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני".
א"ר יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס. שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם, עד שפשטו ידיהם בגזל.
שנאמר: (בראשית ו, יג) "כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ".
וכתיב (יחזקאל ז, יא) "החמס קם למטה רשע, לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם".
א"ר אלעזר: מלמד שזקף עצמו כמקל, ועמד לפני הקב"ה, ואמר לפניו: "רבש"ע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם".
לא מהם - אין תועלת לא בהם ולא בהמונם ולא במשאם:
מהמהם - אשטרי"א בלע"ז:
(ואף על נח נחתם גזר דין.
שנא': "ולא נח בהם")
תנא דבי ר' ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה'.
שנאמר: (בראשית ו, ז) "נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה'".
כי נחמתי כי עשיתים ונח - סמוכין דריש:
(בראשית ו, ו) ו"ינחם ה' כי עשה את האדם בארץ".
כי אתא רב דימי אמר: "אמר הקב"ה יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ".
יפה עשיתי וכו' - שאיבדתי דרך רשעים כזה:
מאי משמע?
כתיב הכא. "וינחם ה'". וכתיב התם: (בראשית נ, כא) "וינחם אותם וידבר על לבם".
ואיכא דאמרי. לא יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ.
לא יפה עשיתי - דאפשר היו חוזרין:
כתיב הכא: "וינחם". וכתיב התם: (שמות לב, יד) "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו".
(בראשית ו, ט) "אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדורותיו]".
א"ר יוחנן: בדורותיו ולא בדורות אחרים.
וריש לקיש אמר: בדורותיו כ"ש בדורות אחרים.
כל שכן - אילו הוה בדורות אחרים היה צדיק יותר:
א"ר חנינא: משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה. לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ. במקומה - ריחה נודף. שלא במקומה - אין ריחה נודף.
א"ר אושעיא: משל דריש לקיש למה הדבר דומה. לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת. במקומה - ריחה נודף וכ"ש במקום הבוסם.
פלייטון - בושם שריחו נודף ואינו אפרסמון:
(בראשית ז, כג) "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה".
אם אדם חטא בהמה מה חטאה?
תנא משום רבי יהושע בן קרחה: משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה.
לימים מת בנו. עמד (ובלבל) [ופזר] את חופתו.
אמר: "כלום עשיתי אלא בשביל בני, עכשיו שמת חופה למה לי?"
אף הקב"ה אמר: "כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם, עכשיו שאדם חוטא בהמה וחיה למה לי?"
(בראשית ז, כב) "מכל אשר בחרבה מתו".
ולא דגים שבים.
דרש ר' יוסי דמן קסרי: מאי דכתיב? (איוב כד, יח) "קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ"?
מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו תשובה, ואם לאו הקב"ה מביא עליכם את המבול, ומקפה נבלתכם על המים כזיקין.
מקיפה - מציף כמו ויצף הברזל דמתרגמינן וקפא (מלכים ב ו):
כזיקין - נודות:
שנאמר: "קל הוא על פני מים".
ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם.
שנאמר: (איוב כד, יח) "תקולל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים".
מלמד שהיו מפנים דרך כרמים.
אמר לו: "ומי מעכב?"
לא יפנה דרך כרמים אמרו לו ומי מעכב - [מיד] שאינו עושה אם יש בידו כח לעשות כך:
אמר להם: "פרידה אחת יש לי להוציא מכם
[פרידה] אחת יש לי להוציא מכם - מתושלח הצדיק ימות קודם ולא יהיה נדון עמכם: