צורת הדף באתר היברובוקס

להכרזה.

להכרזה - דאמרינן בסנהדרין באלו הן הנחנקין (דף פט.) ארבעה צריכין הכרזה לאחר שנענשו בב"ד צריכין ב"ד להכריז כך וכך נהרג פלוני בב"ד על עבירה פלונית כדי לרדות את השומעין:

ורבי מאיר הכרזה מישמעו ויראו נפקא:

מוישמעו ויראו נפקא - ואזהרה מלא יוסיפו:

מתני' משלשין בממון ואין משלשין במכות.

משלשין בממון - כדמפרש ואזיל:

כיצד? העידוהו שהוא חייב לחבירו מאתים זוז, ונמצאו זוממין - משלשין ביניהם.

אבל אם העידוהו שהוא חייב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין - כל אחד ואחד לוקה ארבעים:

גמ' מנא ה"מ?

מנהני מילי - דכל אחד סופג את הארבעים:

אמר אביי: נאמר: (דברים כה, ב) "רשע" בחייבי מלקיות. ונאמר: (במדבר לה, לא) "רשע" בחייבי מיתות ב"ד.

רשע בחייבי מיתות - אשר הוא רשע למות:

בחייבי מלקות - אם בן הכות הרשע:

מה להלן אין מיתה למחצה, אף כאן אין מלקות למחצה.

רבא אמר: בעינן: (דברים יט, יט) "כאשר זמם לעשות לאחיו" וליכא.

כאשר זמם - שיקבל הנדון מלקות שלימה:

אי הכי, ממון נמי?

ממון מצטרף, מלקות לא מצטרף:

ממון מצטרף - והרי קיבל מה שרצו להפסידו בין כולם:

מתני' אין העדים נעשים זוממין עד שיזימו את עצמן.

שיזימו את עצמן - שיזימו אותן בעסקי גופן ולא בעסקי ההורג וההרוג כדמפרש ואזיל:

כיצד? אמרו: מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש.

אמרו להם: "היאך אתם מעידין? שהרי נהרג זה או ההורג זה היה עמנו אותו היום במקום פלוני" - אין אלו זוממין.

אבל אמרו להם: היאך אתם מעידין? שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני" - הרי אלו זוממין, ונהרגין על פיהם.

באו אחרים

באו אחרים - שהעידו עליו כעדות הראשונים:

והזימום.

והזימו - אלו השנים שהזימו את הראשונים הזימו גם את האחרונים:

באו אחרים והזימום.

אפי' מאה - כולם יהרגו.

אפילו - אם הן מאה כתות זו אחר זו וכת אחת הזימתן כולן יהרגו:

רבי יהודה אומר: איסטטית היא זו,

איסטטית היא זו - הכת הזאת כת של עדות סרה וסטיא היא כך נטלו עצה ביניהם להזים את כל הבא להעיד עליו:

ואינו נהרג אלא כת הראשונה בלבד:

גמ' מנא הני מילי?

אמר רב אדא: דאמר קרא: (דברים יט, יח) "והנה עד שקר העד, שקר ענה", עד שתשקר גופה של עדות.

גופה של עדות - גופן של עדים:

דבי ר' ישמעאל תנא: (דברים יט, טז) "לענות בו סרה", עד שתסרה גופה של עדות.

לענות בו סרה - בפרשת עדים זוממין כתיב סרה עדות המוסרת שהוסרו משם:

אמר רבא: באו שנים ואמרו: "במזרח בירה הרג פלוני את הנפש".

בירה - טרקלין גדול:

ובאו שנים ואמרו: "והלא במערב בירה עמנו הייתם?"

חזינן: אי כדקיימי במערב בירה מיחזא חזו למזרח בירה - אין אלו זוממין. ואם לאו - הרי אלו זוממין.

פשיטא?

מהו דתימא ליחוש לנהורא בריא, קמשמע לן.

לנהורא בריא - שמא מאור עיניהם של אלו בריא וצופין למרחוק יותר ממנו:

ואמר רבא: באו שנים ואמרו: "בסורא בצפרא בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש". ובאו שנים ואמרו: "בפניא בחד בשבתא עמנו הייתם בנהרדעא". חזינן: אי מצפרא לפניא מצי אזיל מסורא לנהרדעא - לא הוו זוממין. ואי לאו - הוו זוממין.

פשיטא?

מהו דתימא ליחוש לגמלא פרחא, קמ"ל.

גמלא פרחא - מין גמלים יש שהם קלים במרוצתם כעוף הפורח:

ואמר רבא: באו שנים ואמרו: "בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש". ובאו שנים ואמרו: "עמנו הייתם בחד בשבתא, אלא בתרי בשבתא הרג פלוני את הנפש".

ולא עוד, אלא אפי' אמרו: "ערב שבת הרג פלוני את הנפש" - נהרגין. דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר קטלא הוא.

ולא עוד אלא אפי' אמרו - המזימין בערב שבת הרגו שהקדימו חובתו יותר מן הראשונים:

הרי אלו - הזוממין נהרגין ולא אמרינן בגברא קטילא אסהוד:

מאי טעמא דבעידנא דקא מסהדי - כשבאו יום שלישי בשבת להעיד עליו אכתי גברא לאו בר קטלא שלא הועד עליו בבית דין ואילו הוה אתי ומודה הוה מיפטר נמצא שהם היו מחייבין מיתה את מי שאינו ראוי למות:

מאי קמ"ל? תנינא?

מאי קמ"ל - דאע"ג דאיהו מיקטיל אינהו מיקטלי תנינא במתני' בפרקין (דף ו:) גבי שנים רואין. אותם מחלון זה כו' הוא והן נהרגים.:

"לפיכך נמצאת אחת מהן זוממת - הוא והן נהרגין, והשניה פטורה"?

סיפא: "מה שאין כן בגמר דין" איצטריכא ליה.

מה שאין כן - בהזמת עדי גמר דין:

"באו שנים ואמרו: בחד בשבתא נגמר דינו של פלוני, ובאו שנים ואמרו: בחד בשבתא עמנו הייתם, אלא בערב שבת נגמר דינו של פלוני.

ולא עוד, אלא אפי' אמרו: בתרי בשבתא נגמר דינו של פלוני - אין אלו נהרגין. דבעידנא דקא מסהדי גברא בר קטלא הוא.

ולא עוד כו' - שאע"פ שאלו האחרונים מאחרים את זמן גמר דינו מ"מ מודים הן שביום שבאו הזוממין להעיד עליו בשלישי בשבת כבר היה דינו נגמר מאתמול ובגברא קטילא אסהוד:

וכן לענין תשלומי קנס: באו שנים ואמרו: בחד בשבתא גנב וטבח ומכר. ובאו שנים ואמרו: בחד בשבתא עמנו הייתם אלא בתרי בשבתא. גנב וטבח ומכר - משלמין.

וכן לענין תשלומי קנס - שהמודה בו פטור דינו נמי בזה כדיני נפשות ויש חילוק בין עדות גוף המעשה לעדות של גמר דין: הכי גרסינן באו שנים ואמרו בחד בשבתא גנב וטבח ומכר ובאו שנים ואמרו בחד בשבתא עמנו הייתם אלא בתרי בשבתא גנב וטבח ומכר ולא עוד אלא אפי' אמרו בערב שבת גנב וטבח ומכר משלמין דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר תשלומין הוא: ופירושו משום דהוה מצי למיפטר נפשיה בהודאה אישתכח דאינהו הוו מפסדי ליה ודוקא קנס אבל בעדות ממון פטורין שהרי לא היו מפסידין אותו כלום אחר שהוא מחויב ועומד:

ולא עוד, אלא אפילו אמרו: בערב שבת גנב וטבח ומכר - משלמין. דבעידנא דקא מסהדי, גברא לאו בר תשלומין הוא.

באו שנים ואמרו: בחד בשבתא גנב וטבח ומכר ונגמר דינו. ובאו שנים ואמרו: בחד בשבתא עמנו הייתם, אלא ערב שבת גנב וטבח ומכר, ונגמר דינו. ולא עוד אלא אפי' אמרו: בחד בשבתא גנב וטבח ומכר ובתרי בשבתא נגמר דינו - אין משלמין. דבעידנא דקא מסהדי גברא בר תשלומין הוא:

גברא בר תשלומין הוא - כשהעידו אלו עליו כבר חייבוהו בית דין ואי הוה מודי לא הוה מיפטר:

רבי יהודה אומר איסטטית היא זו כו':

תוספות