ואי בעם הארץ - שהוא שוגג על שתיהן:

אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד הוא - שלא נודע לו בין זה לזה ואינו חייב אלא אחת אף זה לא נודע לו בין כניסה לפרישה שחטא שכשאמרה לו נטמאתי אינו יודע שנתחייב על  הכניסה כסבור אנוס אני עליה שהרי לא למד שמוזהרין ישראל לפרוש מן נשותיהן סמוך לוסתן ואין זה אונס אלא שוגג וכיון דלא למד נמצא שלא ידע בין כניסה לפרישה שחטא והוה ליה בא על נדה שתי בעילות בהעלם אחד:

אלא בשלא סמוך לווסתה - זה אנוס על הכניסה הוא שלא היה לו לעלות בדעתו:

ואי בתלמיד חכם ולא חדא לא מיחייב - דאכניסה אנוס ואפרישה מזיד:

ואי בעם הארץ חדא הוא דמיחייב אפרישה - דאומר מותר אבל אכניסה אנוס:

ובתלמיד חכם לזו - כלומר יודע שישראל מוזהרין לפרוש מנשותיהן סמוך לווסתן כדאמר לקמן מוהזרתם את בני ישראל מטומאתם ואין יודע שהמשמש עם הטהורה ואמרה  נטמאתי צריך לפרוש באבר מת דהוה ליה שוגג על שתיהן אכניסה דסבור יכולני לבעול ואפרישה אומר מותר ושני זיתי חלב בהעלם אחד לא הויא שהרי תלמיד חכם הוא לזו שלא היה לו לבעול סמוך לווסתה ואין זה אונס אלא שוגג כסבור יכולני לבעול קודם וכי אמרה לו נטמאתי ידע שחטא אכניסה והויא ליה ידיעה בין כניסה לפרישה וא"ת מזיד הוא בבעילת סמוך לוסתה אין זו קשיא שאין כרת וחיוב חטאת על סמוך לוסתה עד שתטמא ובבעילת הטמאה שוגג הוא כסבור יכולני לבעול:

נמצא על שלו - דם על המפה שקנח בה אחר תשמיש:

טמאים - שניהם טומאת שבעה היא משום נדה והוא משום בועל נדה דודאי ראתה דם קודם בעילה או בשעת בעילת תשמיש:

וחייבין - שניהם בקרבן:

שלא בסמוך לוסתה - דאכניסה אנוס ואפרישה הוא דמיחייב ליה כגון שאמרה לו נטמאתי ופירש בקושי לקמן פריך הא נמצא קתני:

פרישה למה לי - לרבי שסידר את המשנה לאשמועינן:

הא תנא ליה - הך מתני' דשבועות: איידי דבעי למיתני נמצא על שלה שמחלק שם בין קנחה מיד לקנחה לאחר שעה שבקנחה מיד קתני טמאים וחייבים בקרבן ובלאחר זמן דאיכא  למימר לאחר תשמיש ראתה קתני פטורין מן הקרבן:

בתר הכי - בקינוח שאחר תשמיש קאמר:

א"ל רבא - לרב אדא:

ציית מאי דקאמר לך - רבינא רבך דלא בפרישה מצית לאוקמה:

אמר ליה היכי מצית - לאוקומה בכניסה דתני עלה דההיא נמצא על שלו וזו היא מצות עשה שבנדה:

ואם איתא - דבכניסה איירי מצות לא תעשה היא ואין כאן עשה:

א"ל אי תנית חסר ותני הכי - אם אתה שונה הברייתא תקן אותה בלשון חסורי מחסרא ותני הכי וזו היא מצות לא תעשה שבנדה היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי  ופירש מיד זו מצות עשה שבנדה כל זה צריך להוסיף על משנתך:

נועץ צפרניו - כלומר יעמיד עצמו בלא דישה עד שימות האבר:

וטוביה - ואשריו כלומר זו היא הטובה לו:

זאת אומרת - מתני' דקתני פירש מיד דמשמע הא פירש באבר מת פטור שמעינן מינה שהמשמש בעריות באבר מת פטור:

דאי סלקא דעתך - בעלמא חייב הכא מאי טעמא פטור:

משום דאנוס הוא - דאין לו עוד מה לעשות:

כי פירש מיד נמי ליפטר - הואיל ואין חלוק פטור לאבר מת ומשמש בקושי:

מצינו ארוכה וקצרה - חילוק בין קצרה וארוכה שאם האריך ושהה פטור ואם פירש בקצרה כלומר מיד להוי חייב: