שהוציא פלוני שם רע על בתי - ואמר בב"ד לא מצאתי לבתך בתולים ונמצא בדאי ולא הספקתי להעמידו שם בדין לתובעו קנס של מאה כסף:

הודה מפי עצמו - בב"ד זה שהוציא שם רע בב"ד אחר פטור קס"ד השתא דאפילו באו עדים לאחר שהודה קאמר פטור וקתני המשביע את העדים קודם הודאה חייבין אלמא  משביע עדי קנס חייבין:

הא מני ר"א בר"ש היא - ואליביה לא אבעיא לי דלדידיה הוי קנס ממון כיון דלא מיפטר בהודאתו:

אתאן לרבנן - קושיא היא ומשני כולה ר' אלעזר היא והאי דקתני הודה מפי עצמו פטור לאו שבאו עדים אחר הודאה קאמר אלא בהודאה בלא עדים וטעמא הוא דקא יהיב למילתיה  מש"ה העדים חייבין משום דממונא אפסדוה דאין מודה בקנס פטור אלא כל זמן שהודה מפי עצמו אבל אם באו עדים אחרי כן חייב הלכך ממון גמור הוא:

מתני' שאני כהן כו' פטורין - כדמפרש בגמ' שאין הענין מדבר אלא בכפירת ממון:

שאנס איש פלוני או פתה בתו של פלוני - שאנס ראובן בתו של שמעון ובתו דקתני אאיש פלוני דלעיל קאי דתנא לעיל מינה שאיש פלוני כהן או לוי ואינו בן גרושה ועליה קאי או  שהשביען שאנס איש פלוני את בתו של אותו דאיירינן ביה עד השתא:

פטורין - דבעינן שישמעו מפי התובע ואצטריך למיתנייה משום דמוקמינן לה בבא בהרשאה אפ"ה אינו בעל דינו בזו כשאר ממון דמידי דלא מטא לידיה מעולם לא מצי למכתב  הרשאה עילויה:

ושחבל בי בני - חבלה היא חבורה:

פטורין - שאין כאן הפסד ממון שאם העידו היה הבן מתחייב מיתה ולא ממון:

ושחבל בי חבירי ושהדליק את גדישי בשבת - שחבל בי בשבת או הדליק גדישי בשבת דתרוייהו חיוב מיתה נינהו פטורין וי"מ שאנס איש פלוני ופיתה את בתו האב הבא על בתו  וטעמא דפטורין משום דאיכא חיוב מיתה ואף אני כן שמעתי וא"א להעמידה דאפי' בלא חיוב מיתה נמי מאן קא תבע השתא אם אנסה אחר קים לן בושתה ופגמה וקנסה לאביה אנסה אביה קנס בעי לשלומי לה בתמיה:

גמ' הא קתני סיפא עד שישמעו מפי התובע - דקתני סיפא שילח ביד כו' עד שישמעו מפי התובע:

בבא בהרשאה - שמינהו אפטרופוס על כך הלכך אי תביעת ממון היא הוו מחייבי:

אורכתא - הרשאה ולשון שולטנות הוא כמו (ב"ב דף קסד:) בשנת פלוני אורכן שלטון אף כאן אורכתא השלטה שהשליטו על בעל דינו לתובעו:

אמטלטלי - לפי שאינו בעין והעדים מעידין על מה שכתוב מחמת שיש לי ביד פלוני כך וכך:

היכא דכפרי' - שכבר נשמע שהנתבע כפרן דהשתא מחזי כשיקרא שחתמו על מ"ש זה שיש לי ביד פלוני כך וכך:

מנין שאין הכתוב - דשמיעת קול מדבר אלא בעדות תביעת ממון:

נאמר כאן אואין - או ראה או ידע:

ונאמר להלן אואין - בשבועת הפקדון בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק:

אואין דרוצח - או באיבה הכהו או השליך עליו בצדיה:

אואין דסוטה - או עבר עליו רוח קנאה או איש אשר תעבר עליו וגו':

ויש עמהן שבועה - והשביע הכהן את האשה (במדבר ה):

הא כיצד - יש תביעה שהוא חייב כו' ולקמיה פריך איפוך אנא:

בעדות המתקיימת כו' - ואין לך עדות בזו בלא זו אלא בתביעת ממון כדמפרש ואזיל:

מנה מניתי לך בפני פלוני ופלוני - הם ראו שמניתים לך אבל לא הודעתים אם הם מתנה או הלואה או פרעון ואמר לו הלה יבואו פלוני ופלוני ויעידו שמנית לי בפניהם ואני פורע לך: