אלא למ"ד טריפה יולדת, מאי איכא למימר?
אמר קרא: "אתך", בדומין לך.
ודלמא נח גופיה טריפה הוה?
"תמים" כתיב ביה.
ודלמא תמים בדרכיו היה?
"צדיק", כתיב ביה.
דלמא תמים בדרכיו
תמים בדרכיו - עניו ושפל רוח:
צדיק במעשיו הוה?
צדיק במעשיו - בלא חמס:
לא ס"ד, דנח גופיה טריפה הואי. דאי ס"ד דנח טריפה הוה, א"ל רחמנא: כוותך עייל, שלמין לא תעייל.
והשתא דנפקא ליה מ"אתך לחיות זרע", ל"ל?
אי מאתך הוה אמינא לצוותא בעלמא,
לצוותא בעלמא - לעמוד עמו י"ב חדשים בתיבה ומיהו טריפה לא תעייל שלא תמות ובטל הצוותא אבל זקן וסריס שפיר דמי קמשמע לן:
ואפילו זקן ואפילו סריס - כתב רחמנא זרע.
איבעיא להו: שלשה ימים הן ואידיהן
הן ואידיהן - שלשה ולא הוו להו אלא שני ימים קודם:
או דלמא הן בלא אידיהן?
או דלמא הן - שלשה - לבד האיד:
ת"ש. ר' ישמעאל אומר: שלשה לפניהם ושלשה לאחריהן - אסור.
אי ס"ד, הן ואידיהן, רבי ישמעאל יום אידיהן חשיב להו מעיקרא, וחשיב להו לבסוף.
איידי דתנא שלשה לפניהם, תנא נמי שלשה לאחריהם.
תנא נמי שלשה לאחריהן - אע"ג דליתנהו אלא שנים דהא חשבינן לאיד בהדי קמאי קרי להו לבתראי נמי ג' וקא חשיב לאיד בהדייהו:
ת"ש. דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: "יום ראשון (נוצרי) לדברי רבי ישמעאל, לעולם אסור".
נוצרי - ההולך בטעות של אותו האיש שציוה להם לעשות יום איד באחד בשבת:
לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור - לעשות עמהן משא ומתן ג' ימים לפני יום א' וג' ימים לאחריו הרי כל השבת כולה:
ואי ס"ד הן ואידיהן האיכא ארבעה וחמשה דשרי?
ארבעה וחמשה - רביעי בשבת וחמישי בשבת:
אליבא דרבי ישמעאל לא קמבעיא לי דהן בלא אידיהן, כי קא מבעיא לי אליבא דרבנן מאי?
אמר רבינא ת"ש. ואלו הן אידיהן של עובדי כוכבים: קלנדא, סטרונייא, וקרטסים.
ואמר רב חנין בר רבא: קלנדא ח' ימים אחר תקופה.
סטרונייא שמונה ימים לפני תקופה.
ח' ימים - לפני תקופת טבת הוי אידיהן כל שמונה:
וסימנך: (תהלים קלט, ה) "אחור וקדם צרתני".
וסימנך - דלא תימא קלנדא לפני התקופה וסטרנלייא לאחר התקופה:
אחור וקדם צרתני - אחור כתיב ברישא ומתניתין נמי האיד דלאחר התקופה תנא ברישא:
ואי סלקא דעתך הן ואידיהן עשרה הוו?
ואי ס"ד - יום איד קא חשיב במתניתין עם ימים שלפניו:
עשרה ימים הוו - להו ואמאי קתני שלשה עשרה בעי למתני מאחר דקי"ל דשמונה ימים מושך ימי האיד:
תנא, כוליה קלנדא חד יומא הוא חשיב ליה.
אמר רב אשי ת"ש לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים.
ואי ס"ד הן ואידיהן - ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים.
ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים - אסור לשאת ולתת עמהם דמשמע הכי כשמגיעין ימי אידיהן אסור שלשה ימים משאם ומתנם ולמה לי למיתני לפני דמשמע לפני האיד שלשה:
וכי תימא האי דקתני לפני אידיהן למעוטי לאחר אידיהן?
וכי תימא להכי תנא לפני - למעוטי לאחר דאי הוה תני סתמא לא הוה ידעינן הנך שני ימים לבד האיד מתי אי לפני אי לאחר ולהכי תנא לפני למעוטי לאחר:
ליתני אידם של עובדי כוכבים ג' ימים לפניהם.
ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים לפניהם אסורין - דלישתמע דתנא דידן באידיהן איירי אלא מדלא אדכר במתני' לאסור כלל ש"מ כל הנך ג' דקתני במתני' אלפני קאי ואידיהן ממילא משתמע דכ"ש דאסור והן בלא אידיהן קתני:
אלא ש"מ - הן בלא אידיהן. ש"מ.
איבעיא להו: משום הרווחה.
משום הרווחה - דרווח ואזיל ומודה לעבודת כוכבים ועבר ישראל משום לא ישמע על פיך (שמות כג):
או דלמא משום: (ויקרא יט, יד) "ולפני עור לא תתן מכשול"?
ולפני עור - דמזבין ליה בהמה ומקריבה לעבודת כוכבים ובני נח נצטוו עליה דהיא אחת משבע מצות בד' מיתות בסנהדרין (דף נו.) ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי עתידין הן ליתן את הדין על שאין מקיימין אותן ואע"פ שאין להן שכר בקיומ' (ואהני) קא עבר ישראל משום ולפני עור לא תתן מכשול (בחילול שבת משום ממצוא חפצך ודבר דבר):
למאי נפקא מינה?
דאית ליה בהמה לדידיה.
דאית ליה בהמה - לעובד כוכבים להקריב ואי לא מזבין ליה ישראל אפ"ה פלח ליה בדידיה:
אי אמרת משום הרווחה, הא קא מרווח ליה. אי אמרת משום עור לא תתן מכשול - הא אית ליה לדידיה.
וכי אית ליה לא עבר משום עור לא תתן מכשול?
והתניא. אמר רבי נתן: