סבר - העובד כוכבים:

שיולי קא משייל - האי ישראל מדלא בעי לאיתסי מנאי לא סמיך עלי ושיולי קא משייל לנסותי אם אומר לו אמת:

ספק חי ספק מת - חולי שאם לא ירפאנו רופא ספק יחיה ספק ימות אין מתרפאין מהן דעובד כוכבים ודאי קטיל ליה ומוטב שיניח אולי יחיה:

ודאי מת מתרפאין - היכא דידעינן שאם לא ירפאנו ימות ואין כאן ישראל לרפאותו מתרפאין מהן דעובד כוכבים מאי עביד ליה הא בלאו הכי מיית ושמא ירפאנו העובד כוכבים:

חיי שעה - שהעובד כוכבים ממהר להמיתו ושמא יום או יומים יחיה:

אם אמרנו נבוא העיר - בארבעה אנשים מצורעים כתיב אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו ונחיה ואם  ימיתנו ומתנו:

[והאיכא חיי שעה - ומיתה מיד]:

לא חיישינן - הואיל וסופו למות כאן:

יעקב איש כפר סכניא - כדאמרן בפרק קמא (דף יז.):

מקרא מן התורה - לקמיה מפרש ליה:

עד שיצתה נשמתו - במותר:

ויצתה נשמתך בטהרה - במותר:

ופורץ גדר - עובר על דברי חכמים ישכנו נחש כדלקמן:

איהו נמי חויא טרקיה - והיה יכול להתרפאות ולהנצל ולחיות ע"י זה ולחויא דרבנן נמי לא ניחוש שאילו נשכו היה יכול להתרפאות ולחיות:

חויא דרבנן לית ליה אסותא כלל - שאם נשכו נחש בשביל שעבר על דברי חכמים לא תעלה לו רפואה וימות אם היה מתרפא מנשיכה זו סופו למות על ידי נשיכת חביריו שעובר  על דברי חכמים חייב מיתה:

מאי הוה ליה - לדמא למימר מאי מקרא היה רוצה להביא:

בפרהסיא - יש חילול השם שיוצא [לחוץ] ולמידין ממנו לחלל בקדושת השם:

כל מכה שמחללין עליה את השבת - דהיינו מכת סכנה אבל שאין בה סכנה מתרפאים ולית ליה דרב יהודה דאפילו ריבדא דכוסילתא לא מסי: