חוספניתא - סדקין שבפני האדם:

מוניני - דגים קטנים:

סיבורי - הקזת דם מכתפיים:

שני לדם דג - אם הקיז דם היום אוכל דגים למחר:

שני לדג דם - אכל ביום שלפני הקזה דגים:

חגב"ש - חלב גבינה בצלים שחלים:

וכי מפנה - מאן דאכל הני בתר הקזה ובא ליפנות חוץ לעיר לא יפנה למזרחה של עיר:

משום דקשי ריח - דברים הללו והרוח מביאתן לעיר: הכי גרסינן לא יפנה אלא למזרחה של עיר שרוח מזרחית אינה חזקה כדתנן בלא יחפור (ב"ב דף כה.) אין עושין בורסקי אלא  למזרחה של עיר ובמסכת ברכות (דף מ.) הישן למזרח גורנו דמו בראשו שרוח מערבית מביאה עליו ומסוכן הוא:

איסתומכא דליבא - דופני בשר שתחת הלב והוא טרפשא לישנא אחרינא תנוך שכנגד הלב שקורין ניבלא ופעמים שנכפף לצד פנים ומעכב את הנשימה וזהו עיקר:

כמונא כרוייא - כעין כף אגרוף:

וניניא - מינט"א:

אגדנא - עשב מר הוא והוא מרובי"א לבן לענה מתרגמינן גידין:

ציתרי - שדריא"ה:

אבדתא - איזוב:

לליבא בחמרא - לאיסתומכא דליבא ישתה אלו ביין:

לרוחא - לשחפת שמחמת רוח ישתה אלו במים:

לכודא - חולי אשה יולדת ומצטננת על המשבר:

שכמה - דומה תיבה זו לשכרא בשתי אותיות:

מלא חמש אצבעתיה - מלא ידו:

מלא אצבע רבה ומלא אצבע זוטרתי - שיכול לאחוז בזרת ואגודל יחד:

כוזא - כלי קטן:

תרוודא - מלא כף:

בי כוכבי - תחת הכוכבים בחצר של בית:

ומי סיסין - פוליו"ל יבש שורה במים ושותה:

והרת - רחמה של בהמה:

ויותרת הכבד - טרפשא דכבדא שקורין אייבר"ש:

במראה - מירדויי"ר לראות אם מסתפר יפה באומנות וסבר העובד כוכבים כיון דקפיד אהכי חשוב הוא ומתיירא להורגו:

לבלוריתו - שהוא מגדל לעבודת כוכבים שומט את ידו מקודם לכן שלשה אצבעות לכל רוח כדלקמן כדי שלא יהא מתקנה:

בשבילי דנהרדעא - חוץ לעיר:

לזוגא - לחתוך:

קועיך - צוארך:

שבילי דנהרדעא - ששם עוברים ושבים תדיר:

שפוד - באין צדין במסכת ביצה:

שפחות - בכתובות באע"פ:

גומות - בנדה בבא סימן הני תלת שמעתא דרב מלכיו אמרינהו משמיה דרב אדא בר אהבה:

בלורית - דהכא:

אפר מקלה - דמכות פרק בתרא לא יתן אדם אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע אפר מקלה אפר הכירה שקלוי ושרוף מאד ושחור ונראה ככתובת קעקע:

וגבינה - הכא בפירקא (דף לה:) אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר:

מתניתין ומתניתא - הנך דאיתמר אפירושא דמתני' ובריית' רב מלכיה והנך דאיתמר שמעתתא באפי נפשייהו ולא אפירושא דמתנית' רב מלכיו:

מתני' מלכתא - היא דמותבינן מינה לאמורא ורב מלכיה שמו דומה לנקבה:

מאי בינייהו - בין רב פפא לרב חנינא:

איכא בינייהו שפחות - דאוקי רב חנינא כרב מלכיו ורב פפא כרב מלכיה ומעייל אפר מקלה כרב מלכיו דהנך תלת שפוד ואפר מקלה וגומות שמעתא נינהו ולא אמתני' קיימא אבל  שפחות א"ר מלכיה הלכה כר"א דאמר במשנתינו אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר. בלורית דהכא אפירושא דמתניתא קאי דקתני לעיל שומט את ידו ואתי איהו לפרושי שיעורה וכן גבינה דקתני מתני' אלו דברים האסורים כו' אמרינן מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבי' ופי' רב מלכיה והא דנקיט תלמודא איכא בינייהו שפחות ולא נקט שפחות ואפר מקלה אמילתיה דרב מלכיה דאתנח ביה רב פפא סימן נקט: