נידון מחצה על מחצה - אותו חלק של עבודת כוכבים אינו עולה לו בכניסת ד' אמות אבל חלקו עולה לו שאם היה עביו שתי אמות מונה האמה שלו וכונס עוד ג' אמות לתוך שלו:

אבניו ועציו ועפרו - של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה. שרץ אין מטמא במשא:

שקץ - לשון שרץ:

נדה מטמאה במשא - דכתיב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו אלמא טמיתיה לכלי אשר נשא אותה ואע"פ שלא נגעה שאפילו היו עשרה כלים זה על זה כולן בכלל אשר תשב  עליו הן:

תזרם כמו דוה - בעבודת כוכבים מישתעי:

גמ' דעביד ליה בהכ"ס - שנפנה שם:

והא בעי צניעותא - ואנן תנן דאסור לבנות כותל להפסיק בינו ובין עבודת כוכבים לפי שבונהו לעבודת כוכבים:

במקום שנפנה ביום - שצריך צניעות ואע"ג דשנינו בפ' הרואה (ברכות סב.) לא תימא במקום שיהא צריך להתרחק בלילה כביום אלא אימא כדרך שנפנה ביום שיהא נפרע מיושב  וכשיעור שנתנו חכמים טפח וטפחיים מ"מ ש"מ דבעינן נמי בלילה צניעות והכא ליכא צניעות דחזו ליה בני עבודת כוכבים:

היזמי והינגי - קוצים וברקנים:

מתני' שלשה בתים הן - לענין ביטול עבודת כוכבים:

בית - שתחלת בניינו לעבודת כוכבים והיו עובדין את הבית עצמו:

הרי זה אסור - דכל הבית הוי עבודת כוכבים ואם העובד כוכבים בנאו אסור עד שיבטלנו שיתוץ ממנו קצת ואם של ישראל הוא אסור עולמית אבניו עציו ועפרו:

סיידו וכיידו לעבודת כוכבים - שהיה בית בנוי לדירת אדם והקצהו לעבודת כוכבים וטחו בסיד ועשה בו ציורין לעבודת כוכבים:

נוטל מה שחידש - אם בא ישראל לבטלו נוטל מה שחידש ומותר הבית ואע"פ שלא ביטלו עובד כוכבים או אפילו היתה של ישראל מומר שאין עבודת כוכבים שלו בטילה הכא בטיל  שאין נאסר אלא חידוש וההוא חידוש שבטל אסור בהנאה לעולם ובגמרא מוקי לה כגון שלא נעבד הבית מעולם אבל אם השתחוה לה עובד כוכבים אחרי כן נאסר כל הבית ובעי עובד כוכבים לבטלו ואם השתחוה לה ישראל אסורה עולמית:

הכניס לתוכו עבודת כוכבים - ואת הבית עצמו לא נתכוין לעבוד ולא הקצהו לתשמיש עבודת כוכבים אלא לפי שעה הכניס לתוכו עבודת כוכבים:

גמ' תלוש ולבסוף חברו - אבני בית תלושין ובנאן וחברן בקרקע:

אע"פ שלא השתחוה - וקסבר תנא דידן עבודת כוכבים אסורה מיד ואע"פ שלא נעבדה:

לענין ביטול בנה והשתחוה חד חשיב ליה - דבין בנה בין השתחוה כולו אסור אם של עובד כוכבים היא צריך עובד כוכבים לבטלו ואם של ישראל היא אין לה בטילה עולמית:

מתני' שלש אבנים הן - לענין ביטול עבודת כוכבים:

אבן שחצבה - מן ההר:

מתחלה לבימוס - מקום מושב עבודת כוכבים שמושיב הצלם עליה ועובדין את הבימוס כעבודת כוכבים עצמו:

הרי זו אסורה - ואפי' לא העמיד עליה ואם עובד כוכבים חצבה צריך עובד כוכבים לבטלה ולחסר ממנה מעט עד שתפגום ואם ישראל חצבה לעבוד עליה עבודת כוכבים אסורה  עולמית:

סיידה וכיידה לעבודת כוכבים - והיא היתה חצובה ועומדת:

נוטל - ישראל מה שחידש העובד כוכבים וזורה לרוח והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש:

העמיד עליה עבודת כוכבים - לפי שעה ולא הקצה את האבן לבימוס וסילקה הרי זו מותרת ואין צריכה ביטול:

גמ' והוא שסייד וכייד בגופה של אבן - שחקק בה צורה בברזל אבל סייד וכייד עליה ע"י טיח מותרת בלא ביטול הואיל ולא עבדה עובד כוכבים:

והא בית - סיוד וכיוד שלה אינה נעשה ע"י חקיקה אלא טח על הכותל:

ביני אורבי - בין לבינה ללבינה מכניסו והוה ליה בגופה:

מי לא עסקינן - כלומר מתניתין סייד וכייד סתמא קתני ומי לא משתמע נמי דאי הוה בית שיע מתחלה קודם איסור והדר האי ושייעיה לשם עבודת כוכבים וקתני נוטל דלא סגי בלא  נטילת חידוש:

לענין ביטול אתמר - ולא לענין תחלת איסור למימרא דלא ניתסר אלא אם כן סייד בגופיה אלא ודאי בלא גופיה נמי אסירא ור' אמי אביטול קאי וה"ק אפי' סייד בגופיה סגי לה בהא  ביטולא דמתני' ולא בעי ביטול דעובד כוכבים:

ותיתסר כולה - ותיבעי עובד כוכבים לבטלה או אם היתה של ישראל תאסר עולמית קמ"ל דלא חייל שם עבודת כוכבים אלא אחידוש: