מתני' לא ישב בצילה - האי צל לאו תחת נוף האילן הוא דאם כן לא מתני ליה ואם ישב טהור דהא קתני סיפא לא יעבור תחתיה ואם עבר טמא אלא מן האילן והלאה הלכך לאו אהל  הוא שכשהחמה במזרח או במערב יש לכל אדם צל ארוך וכשהחמה עומדת באמצע הרקיע אין לכל דבר צל אלא תחתיו:

תחתיה - נוף האילן שהאהיל עליו האילן:

ואם עבר טמא - כדמפרש בגמרא:

היתה גוזלת את הרבים - שהיה נופה נוטה לרשות הרבים:

ועבר תחתיה טהור - דהך טומאה דרבנן היא וקרא דמייתינן בגמרא אסמכתא בעלמא היא והכי נמי אמרי' בפ' ר' ישמעאל (לקמן נב:) דהך טומאה דרבנן היא והיכא דגוזלת את  הרבים לא גזור רבנן:

גמ' פשיטא - דלא ישב בצילה דהא קא מיתהני מעבודת כוכבים:

לצל צילה - שחרית וערבית שצל ארוך לכל דבר מאד וכל זמן שלא עברה מדת אורך הצל את מדת גובה קומת האילן הצל עב וחשוך מכאן ואילך הצל דק וקלוש והיא צל צלו  ואצטריך לאשמועינן דאפילו בצל צילה לא ישב:

מכלל דבצל קומתה אם ישב טמא - בתמיהה והלא אינו מן האילן היא ולא תחת נופו:

לא בצל קומתה נמי אם ישב טהור - ובלבד שלא ישב ממש תחתיה ומשום רישא נקט צל צילה דקתני לא ישב לכתחלה ואשמעינן דאפילו בצל צילה לא ישב אבל סיפא ישב טהור  אפילו אצל קומתה קאי:

מכלל דבצל צילה לכתחלה ישב - בתמיהה כיון דאוקמת מתני' אצל קומתה ורישא נמי דקתני לא ישב בצל קומתה מכלל דבצל צילה לכתחלה ישב והא קא מיתהני:

אם ישב טהור - ובלבד שלא יהא תחתיה דהא קתני לקמן דאי עבר טמא וכ"ש ישב:

א"א דליכא תקרובת עבודת כוכבים - ונמצא האילן מאהיל על התקרובת ועליו:

עבר - דאי עבר דיעבד או עובר לכתחלה:

כי מטית התם - רב ששת סגי נהורא הוה וזה מושכו והיתה בעירו אשרה גוזלת את הרבים א"ל כי מטית התם:

ארהיטני - משכני במרוצה:

מתני' זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים - שהאילן גם הוא קשה להן שמעכב החמה מלבא:

אבל לא בימות החמה - שהצל יפה להן:

וחזירין - לטוג"א בלע"ז:

לא בימות החמה ולא בימות הגשמים - שהצל יפה לחזרת לעולם:

שהנבייה - עליו נושרין בימות הגשמים מן האילן:

גמ' זה וזה - נבייה דאיסור וקרקע עולם דהיתר גורמין לירקות שיגדלו:

שוחק וזורה לרוח - ולא חייש לזבל:

התם קאזיל לאיבוד - לאבדה הוא מתכוין וכבר בטלה עבודת כוכבים ולא גרעא מעבודת כוכבים שנשתברה מאליה הלכך ליכא זה וזה גורם שהרי אין כאן איסור כל כך דאפילו רבנן  לא אסרי אלא משום גזירה דלמא מגבה ליה כו' כדאוקימנא בריש פירקין (דף מב.):

הכא לא אזיל לאיבוד - שהרי דרכה בכך ואין עבודת כוכבים בטלה דרך גדילתה הלכך איסור הנאה הוא זה וזה גורם אסור:

איפוך - כולה מתני' ולא תשני דרבי יוסי אדרבי יוסי כדשנית:

כדשנין - מעיקרא ולעולם זה וזה גורם אסור ס"ל:

דרבנן - אדרבנן לא קשיא אינהו נמי זה וזה גורם אסור סבירא להו כדאמרינן אף היא נעשית זבל והכא היינו טעמא דשרו דליכא גורם איסור כלל דמה שמשביח אילן את הירקות  בעליו פוגם בצל:

ודרב מרי [בתמורה] (דף כד.) גבי אין מרגילין בפסולי מוקדשים להפשיט דרך הרגלים כעין מפוח של נפחים בעלי מומין שנפדו ושחטן לצרכו ואע"פ שהעור נמכר ביוקר אסור להרגיל לפי שבזיון קדשים הוא שמקלקל הבשר קשיא לן התם אמאי הא פסידא דהקדש הוא דאי הוה שרית ליה להרגיל ולמכור העור ביוקר הוה טפי פריק להו מעיקרא ושני רב מרי ליכא פסידא דמה שמשביח בדמי העור פוגם בדמי הבשר: ערלה - לא נאסר אלא הפירי הלכך אגוז איסור הנאה דקא מתהני מיניה שחוזר ונעשה אילן:

יחור - נוף:

שאם נטע - האגוז של ערלה מותר אלמא כי גדל האילן וטוען פירות הוו להו הנך פירות בגרמא דאגוז דאיסור וקרקע דהיתר וקתני מותר: