גר תושב - אינו עובד עבודת כוכבים ובר מיניה של עובד כוכבים הוא בכל שאר עבירות:

אי נימא אידי ואידי עובד כוכבים - קאמר דזה מבטל יראתו של זה ואע"פ שהמבטל לא עבד את זו מעולם כי אם שלו הוא עובד: היינו שלו ושל חבירו:

זה וזה לפעור - זה יש לו פעור שלו וזה יש לו פעור שלו ואשמעינן רישא דזה מבטל פעורו של חבירו וזה מבטל פעורו של חבירו וסיפא אשמעינן דאפילו זה לפעור וזה למרקוליס  מבטל זה את של חבירו:

אלו לא באו לכלל גר תושב - שיהו ישראל מצווים להחיותן שהרי אף עובדי כוכבים גמורים נצטוו על עבודת כוכבים ועל שאר המצות:

כל שאוכל נבילות - ושאר כל המצות מקיים אין מפקידין אצלו יין בביתו לזמן מרובה דאיכא למיחש לאיחלופי ביין שלו שהוא אסור כדקתני סיפא יינן כשמנן:

אבל מייחדין אצלו יין - ישראל מניח בחנותו עד שילך כדי מיל או יותר מה שאין כן בעובד כוכבים דהאי כיון דלא פלח לא נגע ולא מנסך ולמגע עובד כוכבים דאתי מעלמא בביתו לא  חיישינן דכיון דאין לו הנאה בכך אינו מניחו ליגע ולאחלופי בזמן מועט ליכא למיחש:

שמנו כיינו - משמע שמנו אסור כיינו ולהחמיר בא:

ושמנו מי הוי נסך אלא יינו - מותר בהנאה כשמנו וקודם שהותר השמן באכילה קאי אבל בשתיה אסור:

יינו יין נסך - דאינו מקפיד על מגע עובד כוכבים:

הרי הוא כעובד כוכבים - דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה:

ליתן רשות - שאינו יכול ליתן רשותו לישראל אא"כ שכר ממנו מערב שבת:

משמר שבתו בשוק - בפרהסיא ואע"פ שהוא מומר לחלל שבת בצינעא:

נותן רשות - אם היה פתח ביתו פתוח לחצר שישראל דרין בה ושכח ולא עירב עמהן מבטל להם את רשותו של חצר ואם לא ביטל אסור להוציא מבתיהם לחצר דהוה להו מוציאין  מרשות המיוחדת לכל אחד לרשות שיש לזה חלק בה וחכמים גזרו שלא להוציא מרשותו לרשות חבירו:

כיצד - ישראל הנותן רשות אומר רשותי קנויה לך וזה נוטלה ממנו ומוציא לחצר:

קנה - הנוטל באמירה בעלמא בלא מתן מעות:

ואין צריך לזכות - על ידי קנין:

קורבנא - תשורה: