מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו אף נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו בעא מיניה רבי מרבי חייא כגון אני מהו בשעיר אמר ליה הרי צרתך בבבל איתיביה מלכי ישראל ומלכי בית דוד אלו מביאים לעצמם ואלו מביאים לעצמם אמר ליה התם לא כייפי אהדדי הכא אנן כייפינן להו לדידהו רב ספרא מתני הכי בעא מיניה רבי מרבי חייא כגון אני מהו בשעיר א"ל התם שבט הכא מחוקק ותניא (בראשית מט, י) לא יסור שבט מיהודה זה ראש גולה שבבבל שרודה את ישראל במקל (בראשית מט, י) ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה לישראל ברבים:
מתני' ואיזהו המשיח המשוח בשמן המשחה לא המרובה בבגדים אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות ואין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה זה וזה שוים בעבודת יוה"כ ומצווים על הבתולה ואסורים על האלמנה ואינם מטמאים בקרוביהם ולא פורעים ולא פורמים ומחזירין הרוצח:
גמ' ת"ר שמן המשחה שעשה משה במדבר היו שולקים בו את העיקרים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר והלא לסוך את העקרים אינו סופק אלא שורין את העקרים במים ומציף עליו שמן וקולט את הריח וקפחו[1] אמר לו רבי יהודה וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא תחלתו שנים עשר לוגין וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים וכולו קיים לעתיד לבוא שנאמר (שמות ל, לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם תניא אידך (ויקרא ח, י) ויקח משה את שמן המשחה וימשח [את] המשכן [ואת] כל אשר בו רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין ראה כמה יורה בולעת וכמה עקרים בולעים וכמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה ואין מושחים מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה ואת יואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ואותו שמן קיים לעתיד לבוא שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטריא שנים עשר לוגין הוו[2] אמר מר ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה מנלן דכתיב (ויקרא ו, טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן מתחתיו מבניו מאי המשיח קמ"ל דמבניו דכהן גדול אי הוי משיח הוי כהן גדול ואי לא לא הוי כהן גדול אמר מר ואין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב (דברים יז, כ) למען יאריך ימים על ממלכתו וגו' ירושה היא לכם ומנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחה ולאו כל דבעי מלכא מורית מלכותא לבניה אמר רב פפא אמר קרא הוא ובניו בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל קרינא ביה הוא ובניו ואפילו בלא משיחה תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ותיפוק ליה משום דראשון הוא חסורי מחסרא והכי קתני מלכי בית דוד משוחין מלכי ישראל אין משוחין מנלן אמר רבא אמר קרא (שמואל א טז, יב) קום משחהו כי זה וגו' זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה אמר מר אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ומשום מחלוקתו של יורם בן אחאב נמעול בשמן כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא ה"נ באפרסמא דכיא ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ומי קשיש מיניה והכתיב (דברי הימים א ג, טו) ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו הרביעי שלום וא"ר יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו הוא יוחנן הוא יהואחז לעולם יהויקים קשיש ומאי בכור בכור למלכות ומי מלכי זוטרי מקמי קשישי והא כתיב (דברי הימים ב כא, ג) ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור יהורם ממלא מקום אבותיו הוה יהויקים לאו ממלא מקום אבותיו הוה אמר מר הוא שלום הוא צדקיהו הוא יוחנן הוא יהואחז והא חד חד קא חשיב דכתי' (דברי הימים א ג, טו) השלישי הרביעי מאי שלישי שלישי לבנים ומאי רביעי רביעי למלכות דמעיקרא מלך יהואחז ולבסוף יהויקים ולבסוף יכניה ולבסוף צדקיהו ת"ר הוא שלום הוא צדקיהו ולמה נקרא שמו שלום שהיה משולם במעשיו איכא דאמרי שלום ששלמה מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה שמו שנאמר (מלכים ב כד, יז) וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו א"ל יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי (שנאמר (מלכים ב כה, ז) ויביאהו בבלה) וכתיב (דברי הימים ב לו, יג) וגם במלך נבוכד נצר מרד אשר השביעו באלהים
מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו - דבמלך קא משתעי קרא דכתיב שום תשים עליך מלך (דברים יז):
כגון אני מהו בשעיר - כלומר נשיאות דידי מי הוי נשיאות מעליא דאילו הוינא בזמן שבית המקדש קיים מייתינא שעיר או לא:
א"ל הרי צרתך בבבל - ראש גולה שבבבל דהוי על גבך ואנן בעינן שאין על גביו אלא ה' אלהיו:
התם שבט - דהיינו מקל כמו כי תכנו בשבט לא ימות (משלי כג):
והכא מחוקק - חכם:
מתני' איזה הוא המשיח - שמביא פר בהוראה זה המשוח בשמן המשחה:
ולא מרובה בבגדים - שבבית שני שלא היה להם שמן המשחה: אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות. שמרובה בגדים אינו מביא פר העלם דבר לא משלו ולא משל צבור אבל מביא כשבה או שעירה דיחיד:
ואין בין כהן המשמש - והיינו ראשון שחזר לעבודתו ולאחר שחזר הוי פר של יוה"כ שלו ועשירית האיפה שלו:
וזה וזה - בין כהן המשמש דהיינו ראשון שחזר לעבודתו ובין כהן שעבר דהיינו שני שמינו תחתיו דלאחר (שנעבר) [שחזר] הראשון מעבירין השני:
שוים בעבודת היום - דמקרבי קרבנות היום ביוה"כ איזה שירצה:
גמ' שמן המשחה שעשה משה - כדכתיב שמן משחת קדש יהיה זה לי (שמות ל):
בו שולקין את העקרים - אותם שרשים של בשמים האמורים בפרשה דכתיב ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור וגו':
והלא לסוך בו את העקרים אינו מספיק - לפי שהשמן לא היה אלא שנים עשר לוגין כדמפרש לקמן והעקרים היו מרובים ואפילו בסיכה היא נבלע בעקרים כל שכן בשליקה:
אלא שורה את העקרים במים - ברישא שהיו מתמלאים מן המים ושוב לא יהו בולעים מן השמן כל כך:
ומציף עליהן שמן - לאחר שהוציאם מן המים כדי שיקלוט השמן מריח הבשמים:
וקפחו - ומוציא השמן לאלתר וקפחו כמו קפחתי את הרועה (יומא דף פג:):
טעון משיחה - ואי לא משוח בשמן לא הוי כה"ג:
מפני מחלוקתו - דהיכא דאיכא מחלוקת בעי משיחה:
ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל - משמע ירושה היא להם כאדם שמוריש ירושה לבניו:
ולא כל דבעי מלכא מורית לבניה מלכותא - אפילו בלא משיחה:
ירושה היא - בזמן ששלום בישראל:
משום דמלך ראשון הוא - ממשפחתו דאינו מלך בן מלך:
זה - דמלכות בית דוד טעון משיחה:
ואין אחר - שאינו ממלכי בית דוד טעון משיחה:
משום מחלוקתו של יורם נמעול בשמן המשחה - דאמרינן לעיל דמלכי ישראל אין מושחין ממנו:
באפרסמא דכיא - דלא הוי משמן המשחה:
ומאי בכור - דקרי ליה הבכור יוחנן:
בכור למלכות - שמלך ראשון:
יורם ממלא מקום אבותיו הוה - דכי מלך אכתי הוה צדיק ממלא מקום אבותיו הוה ואחר כך החמיץ:
משולם במעשיו - דצדיק גמור הוה בעל מעשים טובים:
אמר לו - נבוכדנצר יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי: