מדתני דבי רבי ישמעאל - בפרק ב"ש (לעיל דף מא.) ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן ואוקימנא התם דקסבר ר' ישמעאל דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר:

בבנין אב - מה מצינו וכולן שאילות הללו בקדשים נשאלו וארבעה שאילות בכל מדה ומדה כגון דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בהיקש ובגזרה שוה ובקל וחומר ובבנין אב ודבר  הלמד בגזרה שוה מהו שילמד בהיקש ובג"ש וק"ו ובבנין אב ודבר הלמד בבנין אב מהו שילמד בכולן:

וליטעמיך - אי משום הא כתביה לייתי מעולה דכתיב בה בהדיא:

שכן מכפרת כו' - ואין לך לפרש שאילתייהו מכאן:

מחדא לא אתיא כו' - מילתא באפיה נפשה היא ולאו למיפשט בעיין:

עולה לגבי חטאת ואשם - לא חשיבה כפרת עשה דידיה כפרה:

למדנו לתודה - מכאן בהיקש משלמים שבאה מן המעשר אם פירש בשעת נדרו ע"מ להביאה ממעות מע"ש:

שם שם - בשלמים כתיב (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ובמעשר כתיב (שם יד) ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות:

חולין הוא - ואנן בקדשים קמיבעיא לן:

אמר אמרה - האמור למד קדש ומלמד קדש בתמיה וכי שניהן צריכין שיהו בקדשים הואיל ולמד קדש כגון שלמים שפיר מיפשט בעיין דבתר למד אזלינן ומר זוטרא סבר בתר מלמד  אזלינן והיינו דאמרינן בעלמא (לעיל דף מה. ולקמן דף ס:) הניחא למ"ד בתר למד אזלינן:

למדנו רבוכה - חלות מבושלות במים תחילה שבתודה שבאה סולת ולא קמח:

חלות שבתודה מניין - ששלשה מינין מצה יש בה חלות רקיקין רבוכה חלות שבה מניין שהן סולת:

ת"ל חלות חלות - נאמר בחלות חלות ונאמר ברבוכה חלות:

מצות מצות - נאמר ברקיקין מצות ונאמר בחלות מצות וילפינן רקיקין מחלות וחלות למדו מרבוכה ושניהם בגז"ש:

וממאי - דרקיקין דתודה מצות מצות מחלות דתודה גמרי:

דלמא ממצות דכתיב גבי רקיקין מנחת מאפה גמרי - והתם סלת בהדיא כתיב סלת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן (ויקרא ב):

מלמד שמוציא את כל הפר שלם - דאי במנותח היאך הכל יוציא בהוצאה אחת הנתחים וקרבו ופרשו:

נאמר כאן ראשו וכרעיו - על ראשו ועל כרעיו (שם ד):

ונאמר להלן ראשו וכרעיו - בעולת בן צאן כתיב וערך הכהן את הראש וכתיב וקרבו וכרעיו ירחץ (שם א):

מה להלן ע"י ניתוח - היה מקטירן דניתוח כתיב ביה:

אף שריפה של זה ע"י ניתוח - ובפר כהן משיח קאי:

כשם שפרשו בקרבו כו' - דאיתקש שריפת עורו ובשרו לשריפת קרבו ופרשו:

מה פרשו בקרבו - דדבר מגונה הוא להוציאו ולשורפו בעין: