היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות (דף לה.): למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשים בהן את העזרה ובהליכה סביב כדאמרינן בשבועות (דף יד.): ה"ג תני תנא קמיה דרב נחמן כל העזרה היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה אמר ליה הכי אמר לי אבא כו':

ואוכלין שם קדשי קדשים - דהכי הוא דהוה קדושה בקדושת חצר אהל מועד לאכילת קדשי קדשים וטפי מהכי לא קדיש עזרה והוא חלל כל העזרה ובתוכו היכל ואולם ובית קדשי  הקדשים והתא לאחורי בית הכפורת וי"א אמה אויר מאחוריו: ושוחטין שם קדשים קלים גרסינן וחייבין עליו משום טומאה:

החלונות - עובי חלל החלונות שבחומות העזרה סביב מבפנים ועובי החומה בראשה למעלה:

תנינא - דקדישי והיכי מצי למעוטינהו: ה"ג אלא למעוטי לשכות אי דבנויות בחול ופתוחות לקדש: שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושירי מנחה תלמוד לומר בחצר  אהל מועד כו'. ול"ג ושוחטין שם קדשים קלים הכא וגם שאר לשון הכתוב בספרים שבוש הוא וכן הגהתי מספרו של רבינו:

הא אנן תנן תוכן קדש - וליחייב עלייהו משום טומאה:

מדרבנן - מצות חכמים היא שלא יכנסו להן בטומאה אבל כרת וקרבן ליכא:

והתניא מנין ללשכות כו' - ומדמרבינן להו לענין אכילה ש"מ קדושתם הן מן התורה דאי מדרבנן וקרא אסמכתא הוא היאך הקילו חכמים לעקור דבר ולהכשיר מקום חול לאכילת  קדשי קדשים:

חצרות הרבה - במקום קדוש בחצר אהל מועד:

לאכילה שאני - דרבי בה קרא חצרות הרבה:

ואין שוחטין שם קדשים קלים - דהא בעינן לפני אהל מועד למעוטי צדי צדדין:

לאו אמרת - דקתני בה אין שוחטין אלמא לאו קדישי תני נמי אין חייבין משום טומאה:

מי לא עסקינן דאיכא שחיטה כנגד הפתח - כשהיה פתחו מכוון כנגד פתחי בית החליפות:

קדשי שעה שאני - גזירת הכתוב היתה במילואים אבל קדשי דורות איתרבו כדאמר התורה ריבתה חצרות הרבה:

ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב - הכי גרסינן לה בכולה סוגיא כך מצאתי מוגה והכי פירושה ביום הקריבו את זבחו שתהא הקרבה וזביחה  ביום אחד ולא מהניא ליה הלנה בראש המזבח לאכשורי לזריקה למחר: