ניתיב בפנים והדר ניתיב בחוץ - דהא לר"א שאר דמים הנכנסין להיכל כשרין חוץ מחטאת ואשם כדקתני מתני':

כיון דאיכא חטאת ואשם - שאם נתערבו דמם בדמים הפנימיים לא מצי למימר יתן בפנים ואח"כ יתן בחוץ משום דמיפסלי חיצונים לא פסיקא ליה וא"ת ליפסלינהו לחיצונים להכשיר  פנימיי' למפסלינהו בידים לא קאמר ר"א ומוטב להמתין עד שקיעת החמה ויפסלו מאליהן וישפכם לאמה:

משל דרבי עקיבא - דמשמע ליה שאר כל הדמים בכלל כל חטאת אשר יובא מדמה למה הדבר דומה לתלמיד שמזג לו רבו יין בחמין וכו':

לא בחמין אנו עסוקין - וכיון שאני אומר לך מזוג סתם בחמין הייתי אומר לך עכשיו הנני אומר לך בין בחמין בין בצונן כלומר העוסק בדבר אין רגיל להזכירו כשמדבר בו ואם מזכירו  בדעתו להוסיף אחרים עמו ואומר אף זה שהייתי עסוק בו יהא בכלל:

ה"נ מכדי בחטאת עסקינן ואתי - כולה פרשה:

חטאת דכתב רחמנא ל"ל - לכתוב ואם יובא מדמה וגו':

אלא ה"ק לאו חטאת לחוד קאמינא - אלא אף חטאת כשאר קדשים אשר יובא וגו' דלא תימא חטאת לא תיפסול שכן מצינו חטאת נכנסת להיכל בחטאות הפנימיות:

מכדי איתרבו כל הקדשים - (לעיל) [לקמן] מהאי קרא לענין שיהו טעונים מריקה ושטיפה כלי מתכות שנתבשלו בהן כדילפינן בפרק דם חטאת (לקמן צו:) מקדש קדשים היא וסמיך  ליה וכל חטאת אשר יובא ואי שאר קדשים נמי מיפסלי ל"ל למיכתב חטאת ליכתוב ואשר יובא מדמה ש"מ חטאת דוקא קאמר:

הא לא דמיא כו' - מסקנא דקושיא היא:

אלא חטאת יחיד - דהא כתיב הך פרשת חטאת אצל פרשת אשם ופרשת שלמים ותודה שהן של יחידים:

כלפי לייא - סתם חטאת יחיד נקבה היא:

להכי הוא דאתא - לחטאת חיצונה שנכנס דמה לפנים:

ה"ג כל הענין הזה אינו מדבר כו' - ול"ג לפי שמצינו ואדרבנן פליג בת"כ דמוקמינן ליה ליפסול חטאת החיצונה שנכנס דמה לפנים ואמר להו אין המקרא מדבר אלא בפנימיות שדמם נכנס לפנים מצוה ואמר קרא שאם אירע בהן פסול ישרפו אבית הבירה בעזרה ולא חוץ לג' מחנות כמצותן כדכתיב בהאי קרא (ויקרא ו) בקדש באש תשרף שתהא שריפתה בקדש וליתן לא תעשה על אכילתן בין כשרין בין פסולין כדכתיב (שם) לא תאכל דבמקומן לא נאמר לאו על אכילתן וכתבו כאן:

אמרו לו לדבריך חטאת החיצונית שנכנס דמה לפנים מנין - שנפסלה:

אמר להו הן לא הובא את דמה - כתיב גבי שעיר החטאת ששרפו בני אהרן וקאמר להו משה הן לא הובא את דמה הא הובא בדין שרפוה:

לדבריו דר"ע - דמוקי ליה בהכי ומרבה והולך שאר קדשי קדשים קאמר דאין לו לרבות בו אלא חטאת:

מתני' יצא אחד מהם לחוץ - חוץ לעזרה:

הפנימי כשר - ונותן ממנו מתנותיו והקרבן עולה לו:

נכנס אחד מהן לפנים - להיכל:

מכשיר בחיצון - לתת ממנו מתנותיו והקרבן כשר:

וחכמים פוסלין - וטעמייהו מפרש בגמרא:

ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ - כלומר מה בחוץ שהוא מקום שהמחשבה פוסלת בו אם חישב בשחיטה ע"מ לזרוק דמה בחוץ פסול:

לא עשה - אצל מוציא מקצת הדם בחוץ:

את המשויר - בפנים כיוצא כדאמריתו הפנימי כשר וטעמא ילפינן בגמרא:

מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים - כלומר היכל שהוא מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים שאם שחט ע"מ ליתן את הניתנין בחוץ בפנים כשר כדאמרי' בפרק כל הפסולין (לעיל  לו.) אינו דין כו':

עד שיכפר - בהיכל:

ואין הציץ מרצה על היוצא - דאמרינן בפרק שני (לעיל כג:) הא אינו נושא אלא עון טמא ואע"ג דפסולין שעלו לא ירדו ארצויי מיהא לא מרצו:

גמ' לא פסל דם שבחוץ את דם שבפנים - אם הוציא אחד מן הכוסות השני כשר:

מדמה אפילו מקצת - מדלא כתיב את דמה ורבי יוסי הגלילי לטעמיה דאמר האי קרא בחטאות הפנימיות כתיב ופסול דחיצונה שנכנס דמה לפנים מהן לא הובא את דמה וההוא  כוליה משמע:

ה"ג אמר להן ק"ו ליוצא מעתה - מהשתא דאוקימתון האי קרא להכי:

הנכנס פוסל את המשויר ואין היוצא פוסל את המשויר - דמדמה מיעוטא הוא דמה של מובאת ולא דמה של יוצאת:

ותהא מחשבה פוסלת כו' - הש"ס קבעי לה ולא גרס לה בת"כ במילתיה דרבי יוסי הגלילי דהא לדידיה נמי איכא למיבעי:

הרי הוא אומר - במחשבת חוץ למקומו שלישי דמוקמינן בפרק ב' (לעיל דף כח:) תניהו לענין חוץ למקומו ולהכי נקיט לה בלשון שלישי דאין מחשבת מקום פוסלת אלא אם כן  משולש בדם ובשר ואימורין כגון חוץ לעזרה שבשעת היתר הבמות מצויין שלשתן בו לאפוקי מחשבת הכנסה דלאו מקום בשר ואימורין הוא:

ולא תהא מחשבת חוץ למקומו פוסלת בק"ו - ממחשבת הכנסה:

פגול זה הוא חוץ למקומו - דאיכא דמפיק לתרוייהו מקרא אריכא דפרשת צו והאי דפרשת קדושים