מתני' כל התדיר - שבת תדירה מר"ח וכן כולם:

מלבד עולת הבקר - העשויה כבר משמע אלמא תמידין קדמי למוספין:

גמ' משום דתדירי - דתמיד בכל יום הילכך חשיב תדירתא דידיה:

כאלה תעשו וגו' - בתר ההוא קרא דמלבד עולת הבקר תעשו את אלה כתיב כאלה תעשו משמע כסדר שאמרתי לך כאלה של מעלה כשם שהתדיר קודם כך סדר המוספין שאם  יום שיש ב' מוספין כגון בשבת שבתוך הרגל יהא התדיר קודם:

לגופיה - להטעין מוסף לז' הימים דמקרא קמא יום ראשון הוא דנפקא לן:

אי כתב אלה כו' - לשון קושיא הוא:

אלה לשבעת הימים - אותן שבעה כבשים האמורין בענין יתחלקו לשבעת הימים:

אלה ליום - ליום ראשון והדר כתיב ז' ימים אשה ריח ניחוח לה' ולא ידענא כמה להכי איצטריך כאלה דעל כרחך מהשתא תוקים תעשו ליום אשאר יומי:

מגופיה דקרא - דמלבד עולת הבקר שמעי' דמוספין תדירין יקדמו:

אשר לעולת התמיד ל"ל - פשיטא דעולת הבקר עולת התמיד היא אלא תלה לך טעם הקדמתה בתדירות כדי שתלמוד לשאר תדירין שיקדימו דמשום היא גופא ל"ל לפרושי טעמא:

מתני' כל המקודש מחבירו - שיש בו צד ריבוי קדושה ממנו:

דם חטאת קודם לדם העולה - אם שניהן שחוטין ועומדין ליזרק:

שהוא מרצה - מכפר על חייבי כריתות הצריך ריצוי גדול:

איברי עולה קודמין - בהקטרתן לאימורי חטאת אם נזרקו דמי שניהן:

מפני שהוא כולה כליל - וצד ריבוי קדושה הוא זה למזבח:

על ד' קרנות - ואשם ב' מתנות שהן ד' ולא על הקרנות:

ועל היסוד - שפיכת שירים ובאשם לא מצינו שנאמרו:

מתן ארבע - ב' מתנות שהן ד' ובכור אינו אלא מתנה אחת ואינו טעון סמיכה ונסכים כדאמרינן במנחות בפ' שתי מדות (דף צ:) כל הקרבנות כו':

מפני שהוא מין זבח - זביחת סכין ועוף במליקה וזבחים חשיבי מפני שמצותן מרובה שכל הקרבנות באין מהן:

ויש בו קדשי קדשים - לחלק גבוה ב' דברים דמו (ואיבריו) ואימוריו מה שאין כן בחטאת העוף שאין למזבח אלא דמה וכיון דקדמה לחטאת העוף כל שכן לעולת העוף דהא חטאת  העוף קודמת לעולת העוף כדקתני ואזיל:

שהן מיני דמים - כפרתן מרובה:

שהוא בא על חטא - והיינו קדושתו דמכפרת:

חטאת העוף קודמת לעולת העוף - מקראי נפקא לן בגמרא:

וכן בהקדישה - כשהוא מפרש את קינו קורא שם לחטאת תחילה: