היו סובלין אותו - הנשרפין כמצותן במוטות לקמן יליף לה:

הראשונים - בני אדם הנושאין במוט אותן שבראש האחר יוצאים ראשונים:

עד שיצאו - האחרונים בגמרא יליף לה:

ניתך הבשר - דגמרה שריפתן אין המסייע שוב בהן מטמא בגדים אבל מקמי הכי כל המסייעין בשעת שריפה מטמאין בגדים וכולה יליף בגמרא:

גמ' ששם שורפים פסולי בשר קדשי קדשים - שמחיצת אכילתן בעזרה ופסולי אימורים אפילו של קדשים קלים דהואיל והקטרת הכשירין בעזרה אף שריפת פסוליהן בעזרה  כדילפינן בפסחים בפרק כל שעה (דף כד.) מבקדש באש תשרף:

קודם זריקה - שלא הגיע זמנו לצאת לפיכך נשרפין בעזרה:

אחר זריקה - שהגיע זמנו לצאת לפיכך נשרפין חוץ לעזרה:

וכמצותן - וכשהן נשרפין כמצותן שלא אירע בהן שום פסול:

נשרפין חוץ לג' מחנות - כדילפינן בפירקין:

בין לאחר זריקה - הואיל ועדיין לא יצאו:

ביציאתן - לאחר שיצאו:

מהו שתועיל - לפוסלן אם לנו:

בבשר דבר אכילה - עולה או אימורין שהן לאכילת מזבח אבל הני דלשריפה קיימי דלא אשכחן לה אלא או באכילת מזבח כדכתיב (שמות כג) לא ילין חלב חגי וגו' או באכילת אדם כדכתיב (שם יב) לא תותירו וגו':

ושוין שאם חישב כו' - ושוין ר"ש וחכמי' שנחלקו בפ' ב"ש (לעיל מג.) אם פיגול נוהג בחטאות הפנימיות שאם חישב לאכול מבשר הפרים למחר או אם חישב בשחיטה על מנת  לשורפן חוץ לג' מחנות למחר לא עשה כלום דמחשבת אכילה בדבר שדרכו לאכול בעינן והני לאו דרכן לאכול וגבי שריפה נמי אע"ג דכי אורחיה חשיב אכילת מזבח או אכילת אדם בעינן לפגל ומ"ד פיגול נוהג בפנימיים כגון אם חישב על הקטרת אימורים להקריבו למחר:

לינה נמי לא פסלה - בבשרו קס"ד דאי לינה פסלה מחשבת לינה נמי פסלה:

לינת אימורין - דבמידי דהקטרה ודאי פסלה לינה:

עד שיותך הבשר - דכל זמן שלא נעשית מצותן מועלין בהן:

מדסיפא - לענין מעילה בבשר איירי:

רישא נמי - לענין לינה לענין בשר קאמר:

דתני לוי - במתניתא דלעיל:

ופסול יציאה - כגון שיצאו לפני זריקת דמים שעדיין לא הגיע זמנן לצאת:

יציאה מהו שתועיל - לפוסלן אם יצאו מן העזרה לפני זריקת דמים:

מאי קמיבעיא ליה - אמאי תיפסול הרי סופן לצאת:

א"ר ירמיה בר אבא - כי קא מיבעיא ליה אליבא דמאן דפסיל בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים משום דעדיין לא הגיע זמנו לצאת בפרק כל התדיר (לעיל פט:) הכא מאי מי  אמרינן הני מילי בבשר קדשים קלים דאין סופן חובה לצאת אבל הני שסופן לצאת חובה לא מיפסלי ביציאתן:

לא פסול טומאה ולינה - דקאי הכא ומדחי ליה קאי הכא ומדחי ליה:

שיצא רובו - ומיעוט אחד מן האברים משלים לרובא של בהמה ליציאתה:

מהו - מי הוי יציאה לטמא את המתעסקין בהוצאת רובן או לא הוי יציאה מי אמרינן שדי מיעוטא דאבר