צורת הדף באתר היברובוקס

דאמר מר גילח על א' משלשתן יצא מיתיבי אשם מצורע שנשחט שלא לשמו או שלא ניתן מדמו ע"ג בהונות ה"ז עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להכשירו תיובתא דרב ורשב"ל אמר מנחת העומר שקמצה. שלא לשמה כשירה ושיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת ותתירנה ששיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת) מקרב היכי קרבה (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל אמר רב אדא בר אהבה קסבר ר"ל אין מחוסר זמן לבו ביום מתיב רב אדא בריה דרב יצחק יש בעופות שאין במנחות יש  במנחות שאין בעופות יש בעופות שהעופות באין בנדבת שנים (אבל מנחות נפש כתיבא) ומחוסרי כפרה (זב וזבה יולדת ומצורע) והותרו מכלל איסורן בקודש משא"כ במנחות ויש במנחות שהמנחות טעונות כלי ותנופה והגשה וישנן בציבור כביחיד מה שאין כן בעופות ואם איתא במנחות נמי משכחת לה דהותרו מכלל איסורן בקודש ומאי ניהו מנחת העומר כיון דאין מחוסר זמן לבו ביום לאו איסורא הוא מתיב רב ששת הקדים מתן שמן למתן דם ימלאנו שמן ויחזור ויתן שמן אחר מתן דם מתן בהונות למתן שבע ימלאנו שמן ויחזור ויתן מתן בהונות אחר מתן ז' ואי אמרת אין מחוסר זמן לבו ביום אמאי יחזור ויתן מאי דעבד עבד אמר רב פפא. שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה דאמר הכתוב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת  המצורע תהיה בהוייתה תהא מתיב רב פפא הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה אמאי קא מותיב רב פפא והא רב פפא הוא דאמר שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה אלא רב פפא הכי קא קשיא ליה אימא ה"מ עבודה שחיטה לאו עבודה היא ואי אין מחוסר זמן לבו ביום יהא אחר ממרס בדמה ולקריב אשם והדר ליקרב חטאת אלא אמר רב פפא היינו טעמא דר"ל דקסבר האיר מזרח מתיר דרבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו אפילו בזמן שבית המקדש קיים

ומכשירו להתחיל נזירות טהרה:

ליום אחד - כחומר שלמי נזיר כדאמרינן באיזהו מקומן (זבחים דף נד.):

ואין טעונים לחם - דבעינן ונתן על כפי הנזיר וליכא:

קבוע - דאין שם שום ד"א מכשיר הבעלים אלא הוא:

על אחת משלשתן - אפילו על חטאת דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין ואמרינן בנזיר אחר מעשה יחידי ויליף התם שפיר בפ' ג' מינין (דף מו.):

וטעון נסכים - כדין אשם מצורע בפ' ב' מדות (לקמן דף צ:):

להכשירו - למצורע בהקהל:

תיובתא דרב - דאמר לעיל דפסול הואיל ובא להכשיר ולא הכשיר:

ושיריה אין נאכלין - משום איסור חדש:

ממשקה ישראל - פסוק הוא ביחזקאל בקרבנות:

מן המותר - למשקה ישראל יביאו נסכים ולא מן האסור:

אין מחוסר זמן לבו ביום - הואיל והיום תהא מותרת לישראל אחר שתקרב מנחת העומר אחרת ולא מחוסרת זמן היא לגבוה:

עופות באין בנדבת שנים - בפרק המנחות והנסכים (לקמן דף קד:) רבי אומר לכל נדריהם ונדבותם אשר יקריבו הכל באין בשותפות חוץ מן המנחה מפני שנאמר בה נפש:

ומחוסרי כפרה - כולן מביאין עופות להכשירן בקדשים זב וזבה ויולדת ומצורע:

והותרו לקדש מכלל איסורן - להדיוט דמליקה אסורה בחולין וכשרה בקדשים:

מנחות טעונות כלי - בפ' שתי הלחם (לקמן דף צו.) עופות אין טעונין כלי שהרי מליקתן בציפורן:

והגשה - בפ' כל המנחות באות מצה (שם דף ס.). הגשה מגישה בקרן מערבית דרומית של מזבח כנגד חודה של קרן בפ' הקומץ רבה (לקמן דף יט:): מנחת העומר ישנה בציבור  עופות אין באין בציבור בת"כ גבי נדבת העוף קרבנו (והקריב) היחיד מביא עוף ולא הציבור:

ואם איתא - דעדיין חדש אסור מנחת העומר נמי אישתכח דקרבה לגבוה מה שאסור להדיוט:

לאו איסורא הוא - דכמאן דקרבה מנחת העומר האחרת דמי:

מתן שמן - דמצורע מתן דם צריך להקדים כמו שאמור בענין על מקום דם האשם יתן השמן:

ימלאנו - ללוג:

למתן שבע - והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים וגו':

לא יהא אחר ממרס בדם - שלא יקרוש כשיזה מדם האשם:

תעובר צורתה - תניחנה עד למחר ותיפסל בלינה ותעובר מראה ליחלוחית בשר הימנה משום בזיון קדשים דכל זמן שלא נפסלו בלינה אין נשרפין אלא א"כ פסולו בגופו אלמא  מדקתני תצא לבית השריפה יש מחוסר זמן לבו ביום:

ה"מ דכתיבא הוייה - בעבודה אבל שחיטה לאו עבודה היא דהא כשרה בזר:

אלא טעמא דר"ל - דאמר קומצה נקטר דקסבר