אדרבה דם הוה ליה לרבויי, שכן מתיר כמותה, נפסל בשקיעת החמה כמותה?
דם נפסל בשקיעת החמה - דאינו ראוי לזרוק בלילה דכתיב ביום צוותו את בני ישראל להקריב וגו' (ויקרא ז) ודם למחר נפסל בלינה כדאמרינן במס' זבחים בפרק איזהו מקומן (דף נו.) מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה תלמוד לומר ביום הקריבו את זבחו וגו' והתם יליף לה שפיר וכן קומץ דלעיל מביום צוותו כתב זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' אבל אברי עולה הותרו להקריב כל הלילה כדאמרינן בהאי פירקין (דף כו:) מנלן מבא השמש כלומר לאחר בא השמש ומקטירן כל הלילה:
הנך נפישן.
אמר מר: "שומע אני אפילו עצים ודם, שנקראו קרבן"
קרבן - נפש כי תקריב קרבן מנחה וגו':
מאן שמעת ליה דאמר עצים איקרי קרבן - רבי, לרבי מבעיא בעו מלח?
דתניא: קרבן (מנחה) - מלמד שמתנדבין עצים.
וכמה? שני גזרין.
שני גזרין - שני בקעיות גדולות:
וכן הוא אומר: (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים.
רבי אמר: עצים קרבן מנחה הן, וטעונין מלח וטעונין הגשה.
וכן הוא אומר - דעצים קרבן מקרו ולהכי נקט שני גזרין כדילפינן מקראי פרק שלישי דמסכת יומא (דף לג.):
ואמר רבא לדברי רבי: עצים טעונין קמיצה.
לדברי רבי - דמקיש עצים למליחה ולהצריך הגשה כמנחה טעונין קמיצה כמנחה והמתנדב שני גזרין יביא עצים אחרים להסיקן:
וא"ר פפא לדברי רבי: עצים צריכין עצים.
סמי מיכן עצים.
ואלא קרא למעוטי מאי?
אי למעוטי דם מ"על מנחתך" - נפקא?
דם נפסל בשקיעת החמה - דאינו ראוי לזרוק בלילה דכתיב ביום צוותו את בני ישראל להקריב וגו' (ויקרא ז) ודם למחר נפסל בלינה כדאמרינן במס' זבחים בפרק איזהו מקומן (דף נו.) מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה תלמוד לומר ביום הקריבו את זבחו וגו' והתם יליף לה שפיר וכן קומץ דלעיל מביום צוותו כתב זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' אבל אברי עולה הותרו להקריב כל הלילה כדאמרינן בהאי פירקין (דף כו:) מנלן מבא השמש כלומר לאחר בא השמש ומקטירן כל הלילה:
קרבן - נפש כי תקריב קרבן מנחה וגו':
שני גזרין - שני בקעיות גדולות:
וכן הוא אומר - דעצים קרבן מקרו ולהכי נקט שני גזרין כדילפינן מקראי פרק שלישי דמסכת יומא (דף לג.):
לדברי רבי - דמקיש עצים למליחה ולהצריך הגשה כמנחה טעונין קמיצה כמנחה והמתנדב שני גזרין יביא עצים אחרים להסיקן:
דם מעל מנחתך נפקא - ותרי מיעוטי למה לי נימא קרבן כלל מעל מנחתך פרט כל קרבנך חזר וכלל אף כל שאחרים באין לו חובה ולא דם דאין אחרים באין לו חובה דהשתא ליכא למיפרך אי מה מנחה שמתרת אף כל כו' דאם כן דמדרבית בצד דאחרים באין חובה לה כל הנך ובצד דמתיר מרבית דם אף כל למעוטי מאי בשלמא למאי דהוה סליק אדעתין מעיקרא (ואע"ג) דאף כל הוה ממעט נמי עצים הוה מצי למיפרך דנרבי בצד אחרים באין חובה כל הנך ובצד דמתיר מרבית לדם (ונרבי דם בצד דמתיר) ואף כל למעוטי עצים שאין אחרים באין להם חובה ואינן מתירין ולהכי איצטריך מעל מנחתך יתירא למעוטי דם אבל השתא דאמרת עצים אחרים באין חובה להם אי מרבי דם בצד דמתיר אף כל למעוטי מאי (קראי למאי אתא מנחת') דדרשינן מינה לעיל אף כל שאחרים באין להם חובה אבל מידי אחרינא לא מאי אתא למעוטי:
נסכים - אין אחרים באין לו חובה: