צורת הדף באתר היברובוקס

דנין יחיד מיחיד ואין דנין יחיד מציבור ולמאן דיליף מזקני עדה מאי טעמא לא יליף מעולת ראייה דנין מידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה ממידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה לאפוקי עולת ראייה דהיא גופה מעולת נדבה גמרה דתני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא (ויקרא ט, טז) ויקרב את העולה ויעשה כמשפט כמשפט עולת נדבה לימד על עולת חובה שטעונה סמיכה:

והעבד והשליח והאשה:

תנו רבנן (ויקרא א, ד) ידו ולא יד עבדו ידו ולא יד שלוחו ידו ולא יד אשתו כל הני למה לי צריכא אי כתב רחמנא חד הוה אמינא למעוטי עבד דלאו בר מצות אבל שליח דבר מצוה הוא  ושלוחו של אדם כמותו אימא לסמוך ואי אשמעינן הני תרתי דלאו כגופיה דמיא אבל אשתו דכגופיה דמי' אימא תיסמך צריכא:

סמיכה שירי מצוה:

ת"ר (ויקרא א, ד) וסמך (ויקרא א, ד) ונרצה וכי סמיכה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר (ויקרא יז, יא) כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר ותניא גבי תנופה כי האי גוונא (ויקרא יד, כא) לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם  עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר:

על הראש:

תנו רבנן ידו על הראש ולא ידו על הצואר ידו על הראש ולא ידו על הגביים ידו על הראש ולא ידו על החזה כל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא חד למעוטי צואר דלא קאי בהדי ראשו אבל גבו דקאי להדי ראשו אימא לא צריכא ואי אשמעינן הני תרי משום דלא איתרבי לתנופה אבל חזה דאיתרבי לתנופה אימא לא צריכא איבעיא להו ידו על הצדדין מהו תא שמע דתניא אבא ביראה ברבי אליעזר בן יעקב אומר ידו על ראשו ולא ידו על הצדדין בעי רבי ירמיה מטלית מהו שתחוץ תא שמע ובלבד שלא תהא דבר חוצץ בינו לבין הזבח:

ובשתי ידים:

מנא הני מילי אמר ריש לקיש דאמר קרא (ויקרא טז, כא) וסמך אהרן את שתי ידו כתיב ידו וכתיב שתי זה בנה אב כל מקום שנאמר ידו הרי כאן שתים עד שיפרט לך הכתוב אחת אזל רבי  אלעזר אמרה להא שמעתא בבי מדרשא ולא אמרה משמיה דריש לקיש שמע ר"ל ואיקפד א"ל אי ס"ד כל היכא דכתיב ידו תרתי נינהו למה לי למכתב ידיו ידיו אקשי ליה עשרים וד' ידיו (ויקרא ז, ל) ידיו תביאנה (דברים לג, ז) ידיו רב לו (בראשית מח, יד) שכל את ידיו אישתיק לבתר דנח דעתיה א"ל מאי טעמא לא תימא לי ידיו דסמיכה קאמרי בסמיכה נמי כתיב (במדבר כז, כג) ויסמוך  את ידיו עליו ויצוהו סמיכה דבהמה קאמרי:

ובמקום שסומכין שוחטין תכף לסמיכה שחיטה:

מאי קאמר הכי קאמר במקום שסומכין שוחטין שתכף לסמיכה שחיטה:

מתני' חומר בסמיכה מבתנופה ובתנופה מבסמיכה שאחד מניף לכל החברים ואין אחד סומך לכל החברים חומר בתנופה שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד ובקרבנות הצבור

דנין קרבן יחיד מיחיד - מעולת ראייה דהוי נמי קרבן יחיד:

דנין - סמיכה בקרבן יחיד דכתיב ביה סמיכה בגופיה דכתיב וסמך מפר העלם דבר של ציבור דכתיב ביה סמיכה בגופיה וסמכו זקני העדה (ויקרא ד):

לימד על עולת חובה - כגון האי דמילואים ועולת ראייה כמו עולת חובה היא:

כל הני למה לי - והנך כולהו מחד ידו ממעטי:

ושלוחו של אדם כמותו - דגמרינן (קדושין דף מא:) מפסח דכתיב ושחטו אותו כל קהל וגו':

(סמיכה שירי מצוה. שאם לא עשאה לא מעכב): כאילו לא כיפר - כאילו לא עשה מצוה מן המובחר כדכתיב (ויקרא א) וסמך ונרצה ואפילו הכי כיפר דכפרה בדם הוא:

ולא על הצואר - היינו הגרון בית השחיטה:

הגביים - היינו גב:

דקאי להדי רישיה - בשוה הראש אימא לא נמעט:

על הצדדין - של ראש על הלחיים:

מהו שתחוץ - בין ידו לבין הראש:

כתיב ידו - חסר:

אקפד - על שלא אמרה משמו ואקשי ליה אי ס"ד וכו' למה לי דכתב רחמנא בשום מקום בתורה ידיו מלא לכתוב ידו ומשמע נמי תרי:

ידו דסמיכה קאמרי - דמשמע תרי והא לא אשכחן ידיו מלא דסמיכה:

סמיכה דבהמה קאמרי - דכל מקום שנאמר ידו משמע תרי:

(מאי) קאמר - במקום שסומכין שוחטין כלומר דלאחר שסומכין לאלתר שוחטין שתכף לסמיכה שחיטה דהכי מסתבר שפיר (ע"א) מאי קאמר דמשמע ליה דבאותו מקום בבהמה  שסומכין שם שוחטין והלא אין סמיכה בצואר נ"ל:

במקום שסומכין - בעזרה במקום הטבעות דבשעת סמיכה היו ישראל רשאין ליכנס שם:

רש"י מכ"י רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל

מעולת נדבה גמרה - דלא כתיב [סמיכה] אלא בעולת [נדבה דכתיב] וסמך ידו על [ראש] העולה וכל התחלת ויקרא [הוא בעולת נדבה] דכתיב אדם כי יקריב מכם משמע [אם ירצה]  להקריב:

ויעשה כמשפט - בעולת חובה כתיב בויהי ביום השמיני וההיא עולת חובה היתה דכתיב קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים וכתיב בסמיכה [תמים:

] ידו ולא יד חבירו - אע"ג דאמר לעיל [קרבנו] ולא קרבן חבירו איצטריך ידו דאי לא כתיב ידו הוי אמינא היכא [אימעט] חבירו היכא [דהקריב] בלא ידיעה:

שלוחו - של ישראל כמותו ילפינן בפסחים מושחטו כל קהל עדת ישראל וכי כל הקהל שוחטין אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו:

שירי מצוה - שלא סמך:

כאילו לא כפר - מן המובחר:

וכיפר - כפרה כל דהו דכפרה בדם:

הצואר - תחת הגרון:

הגביים - גבו של בהמה:

ראש - כתיבי טובא בה בעולה ושלמים וחטאת:

בהדי ראשו - [שיפוע] ראשו כנגד ראשו:

הצדדין - צידי הראש מהו: בדבי רבי:

מטלית - אם כרך מטלית על ידו וסמך:

שלא יהא דבר חוצץ - גבי פרו של אהרן במס' יומא:

ידו - בלא יו"ד:

שמע ריש לקיש - דלא אמרה משמיה:

ואותיב ליה - איהו גופיה: אי ס"ד ידו משמע תרי:

למה לי למכתב ידיו - בכל התורה:

אקשי ליה עשרים וארבע - אמאי לא כתיב ידו:

בתר דנח דעתיה א"ל - אנן בסמיכה ילפינן בבנין אב דמה בשעיר המשתלח כתיב ידו וכתיב שתי אף כל מקום [דכתיב] ידו בסמיכה שתי הויין:

מאי קאמר - דלתני תיכף לסמיכה שחיטה ואנא ידענא דבמקום שסומכין שוחטין לפי שתיכף לסמיכה שחיטה דכתיב וסמך אהרן וסמיך ליה ושחט:

מתני' שאחד מניף לכל החוברים - [שרצו] התנדב קרבן שכל הקרבנות מביאין בשותפות כדאמר בפ' המנחות והנסכים [ואחד] מניף על ידי כולם כדמפרש בגמ':

בקרבנות - בחזה ושוק של שלמים:

ובקרבנות הצבור - כבשי עצרת: