צורת הדף באתר היברובוקס

או דלמא בכל סעודה וסעודה?

אם תימצי לומר בסעודה ראשונה - קודם אכילה או לאחר אכילה?

או דלמא כו - אם תימצי לומר בסעודה ראשונה כו' דאי אמרת בכל סעודה תו לא מיבעי מידי דודאי לא איכפת לן אי קודם אכילה או לאחר אכילה דהא בסעודה שניה אחר אכילה הוא ומוכלינן ליה אבל אם תימצי לומר דלא יהבינן ליה אלא בסעודה ראשונה שבכל יום מיבעי לן:

קודם אכילה ודאי מעלי ליה כסמא,

קודם אכילה ודאי מעלי ליה כסמא - כדרך סם שכל אדם שותה סם לרפואה קודם אכילה:

לאחר אכילה מאי?

לאחר אכילה מאי - מי הויא בדיקה בהכי או לא:

קודם שתיה או לאחר שתיה?

וקודם שתיה ודאי מעלי ליה כשערי

ה"ג קודם שתיה ודאי מעלי ליה כשערי - שדרך בהמה לאכול שעורים קודם שתיה:

לאחר שתיה מאי?

קשור או מותר?

מותר ודאי מעלי ליה

מותר ודאי מעלי ליה - דניחא ליה עלמא:

קשור מאי לבדו או עם חבירו?

עם חבירו ודאי מעלי ליה

עם חבירו - נייח ליה בצוותא ומהניא ליה אכילה:

לבדו - מאי?

בעיר ובשדה?

בשדה ודאי מעלי ליה

בשדה - ניחא ליה באוירא:

בעיר מאי?

בעי רב אשי: אם תימצי לומר בשדה - גינה הסמוכה לעיר מאי?

גינה הסמוכה לעיר - הויא כשדה או לא:

תיקו:

ר"ח בן אנטיגנוס אומר [וכו']: אמר רב נחמן בר יצחק: ובלבד שיהו משולשים.

שיהו משולשים - לג' חלקים שאם יראנו היום יבדקנו מכאן ליום כ"ו וחצי והדר ליום ששה ועשרים וחצי והדר ליום כ"ז דליהוו שמונים לפי שבשלש זמנים הללו דרך אותו המום  לעבור ואינו נראה והוי ליה מום עובר:

בעי מיניה פנחס אחוה דמר שמואל משמואל: אכל ולא איתסי - למפרע הוי מומא או מיכן ולהבא הוי מומא?

למאי נ"מ למימעל בפדיונו.

למימעל בפדיונו - לאו מבכור בעי דלא שייכא ביה פדיון אלא בשאר מוקדשין שעיניהם מנטפות והפריש מיד פדיונם ואמר הרי הן מחוללות על מעות הללו ואח"כ בדקו וקודם  שתכלה זמן בדיקתו שלש חדשים נהנה מן הפדיון:

אי אמרת למפרע הוי מומא - מעיל.

אי אמרת למפרע הוי מומא - אישתכח דחילולו הוי חילול ופדיונו קדוש ומביאין קרבן מעילה:

ואי מיכן ולהבא הוי מומא - לא מעיל.

מאי?

קרי שמואל עליה:

קרי שמואל עליה - האי קרא פסחים בזזו בז דהוי דבר שאין הדעת סובלת שיהו חגרים בוזזים ביזות כלומר אתה אינך מחודד ושאלת שאילה כזו שאיני יודע תשובה:

(ישעיהו לג, כג) פסחים בזזו [בז]:

 

משנה חוטמו שניקב ושנפגם ושנסדק.

שפמו שניקבה שנפגמה שנסדקה:

שפמו - שפה:

ת"ר ניקבו חוטמין זה לתוך זה: מבחוץ הרי זה מום

מבחוץ - שהנקב נראה שנקבו מחיצות החיצונות של חוטם:

מבפנים אינו מום:

מבפנים - שניקבה מחיצה החולקת את החוטם:

אינו מום - שבמקום סתר הוא:

שפתו שניקבה ושנפגמה ושנסדקה:

אמר רב פפא תורא ברא דשיפתיה:

תורא ברא דשיפתיה - שורה חיצונה של שפה כלומר חודה של שפה ולא רחבה:

 

משנה חוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו. הפנימים שנעקרו: רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין בודקין מן התיומת ולפנים ואף לא את התיומת:

מתאימות - שיניים גדולות שקורין מיינשליר"ש שאחת נראית כשתים:

ואף לא את המתאימות - שאם נעקרו החוטין כנגדן לא הוי מום:

גמרא ת"ר: התיומת.

איזהו תיומת?

איזו - התיומת. כולה מפרש לקמן:

מן התיומת ולפנים ותיומת עצמה כלפנים.

ותיומת עצמה כלפנים - ואין שוחטין עליה:

רבי יהושע בן קפוצאי אומר: אין שוחטין אלא על החיצונות בלבד.

החיצונות - שבאמצע הפה:

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין משגיחין על התיומת כל עיקר.

אין משגיחין - דאפי' מן מזבח לא נפסל:

מאי קאמר?

מאי קאמר - דקאמר איזו תיומת מן התיומת ולפנים: ה"ק איזו היא הפנימית דאמרי' עלה במתני' נעקרו הוי מום נפגמו או שנגממו לא הוי מום:

ותו רבי יהושע בן קפוצאי היינו תנא קמא?

חסורי מיחסרא והכי קתני: איזהו הפנימית - מן התיומת ולפנים ותיומת עצמה כלפנים.

בד"א שנפגמו ושנגממו אבל נעקרו שוחטין.

ר' יהושע בן קפוצאי אומר: אין שוחטין אלא על החיצונות, אבל פנימיות שנעקרו מישחט עלייהו לא שחטינן אבל אפסולי מיפסל.

אבל איפסולי מיפסל - מע"ג המזבח וימתין שיפול בו מום אחר וישחטנו:

ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר אין משגיחין על התיומת כל עיקר ואפי' איפסולי לא איפסיל.

בעי רב אחדבוי בר אמי: יש מחוסר אבר מבפנים או אין מחוסר אבר מבפנים?

למאי?

אי לבכור - (דברים טו) פסח או עור כתיב.

פסח ועור כתיב - דמשמע בגלוי אין בסתר לא:

אי לקדשים - (ויקרא כב) עורת או שבור כתיב?

לאישתחוטי. בכור על חסרון שבפנים:

ולאפרוקי - קדשים לא מיבעיא לי דלא חשיב מומא כולי האי:

כי מיבעיא לן לאיפסולי מאי?

(ויקרא כב) תמים יהיה לרצון אמר רחמנא - תמים אין חסרון לא

לרצון - מזבח:

או דלמא תמים יהיה לרבות כל מום לא יהיה בו מה מום מאבראי אף חסרון מאבראי?

ת"ש: (ויקרא ז) ואת שתי הכליות ולא בעל כוליא אחת ולא בעל שלש כוליות.

ואת שתי הכליות - בקרבנות כתיב (כליות):

ותניא אידך: יסירנה לרבות בעל כוליא אחת.

יסירנה - משמע כוליא אחת יסירנה ויקטירנה:

סברוה דכ"ע אין בריה באחת דהא מיחסר חסר

אין בריה באחת - אין בריה נבראת בכוליא אחת והא שאין בה אלא אחת מיחסר חסר:

לימא בהא קמיפלגי: דמר סבר חסרון מבפנים שמיה חסרון ומר סבר חסרון מבפנים לא שמיה חסרון.

אמר רב חייא בר יוסף: דכ"ע יש בריה באחת וחסרון מבפנים שמיה חסרון. ולא קשיא:

כאן כשנבראה בשתים וחסרו

הא - דפסילי כשנבראת בשתים וחסרו דחזינן דמקומו ניכר והא ברייתא דמכשרת כגון דנברא באחת דליכא חסרון:

כאן כשנבראה באחת מעיקרא.

והא דומיא דשלש קתני - מה שלש מעיקרא אף אחת מעיקרא?

אלא הכא ביש בריה מעיקרא קמיפלגי. מר סבר יש בריה באחת ומר סבר אין בריה באחת.

מר דפסיל סבר אין בריה באחת - והאי ודאי חסר ואיסתפקא ליה למורי אמאי לא מקשי ליה נמי דומיא דשלש קתני ולדידי לא קשיא מידי דכי קס"ד דכולי עלמא יש בריה באחת.  הוה מקשינן הואיל ויש בריה באחת והוא נמי תנייה בהדי שלש ודאי בנבראת באחת נמי פסול וטעמא לא הוה ידעינן אמאי פסול דלא מום בגלוי הוא וחסרון לא הוי בפנים ומשום האי פירכא אוקמי אליביה דאין בריה באחת והא מיחסר חסר ובעל כורחיה לאו דומיא דשלש היא דהא אין בריה באחת וכי תימא נוקים אליביה דיש בריה באחת אם כן אמאי פסול:

ור' יוחנן אמר: דכולי עלמא אין בריה באחת, וחסרון מבפנים שמיה חסרון. ולא קשיא: כאן שחסרה קודם שחיטה כאן שחסרה לאחר שחיטה.

ולאחר שחיטה קודם קבלה מי שרי?