צורת הדף באתר היברובוקס

דף מא,ב גמרא בעי רבא מאי טעמא דרבי ישמעאל מיפשט פשיטא ליה אנדרוגינוס בכור הוא ומומו עמו או דילמא ספוקי מספקא ליה ואם תימצא לומר קאמר אם תימצא לומר בכור הוא הרי מומו עמו למאי נפקא מינה למילקא עליה משום גיזה ועבודה אי נמי למיתבה לכהן ת"ש ר' אילעאי אומר משום ר' ישמעאל אנדרוגינוס בכור הוא ומומו עמו ש"מ מיפשט פשיטא ליה ודילמא אם תימצא לומר קאמר ת"ש (ויקרא א) זכר ולא נקבה כשהוא אומר למטה זכר שאין ת"ל מה ת"ל להוציא טומטום ואנדרוגינוס מני אילימא ת"ק ספיקא הוא ואתי קרא למעוטי ספיקא אלא רבנן בתראי מחד קרא נפקי דהא גבי בכור חד זכר הוא דכתיב קא מעטי כולהו מינייהו אלא פשיטא ר' ישמעאל ואי אמרת בשלמא רבי ישמעאל מיפשט פשיטא ליה היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא אי אמרת מספקא ליה אצטריך קרא למעוטי ספיקא לעולם רבנן בתראי וגבי בכור תרתי קראי כתיב הזכר והזכרים: וחכ"א אינו בכור כו': אמר רב חסדא מחלוקת באנדרוגינוס אבל בטומטום דברי הכל ספיקא הוא וקדוש מספיקא א"ל רבא אלא מעתה בערכין יערך

או דילמא ספוקי מספקא ליה - אם זכר הוא אם נקבה הוא והאי דקאמר מומו עמו אם תימצא לומר קאמר אם תימצא לומר ספק בכור הרי מומו עמו:

למילקא עליה כו' - אי אמרת בכור הוא לקי דבכור בעל מום נמי אסור בגיזה ועבודה ואם ספק הוא מספיקא לא מלקינן ליה:

אי נמי למיתביה לכהן - אם בכור הוא נותנו לכהן ואוכלו במום זה ואם ספק הוא אוכלו ישראל במום זה כדין ספק בכור הנאכל במומו לבעלים דהמוציא מחבירו עליו הראיה:

דילמא אם תימצא לומר קאמר - כלומר אם בכור הוא הרי מומו עמו:

ה"ג בתורת כהנים זכר ולא נקבה - זכר כתיב גבי עולת בקר זכר תמים יקריבנו ומשמע ולא נקבה:

כשהוא אומר זכר למטה - בעולת צאן:

שאין ת"ל - דלא צריך לגופיה למעוטי נקבה דהא אימעיטא לה:

להוציא טומטום ואנדרוגינוס - הוא דאתא:

מני - האי דאימעיט טומטום ואנדרוגינוס מזכר בתרא:

אילימא ת"ק - דמתניתין הא טומטום ואנדרוגינוס ספק הוא:

ואיצטריכא קרא למעוטי ספיקא - בתמיה הא ליכא ספק קמי שמיא אלא ודאי משום דבריה בפני עצמו הוא קממעיט ליה ודלא כת"ק:

אלא רבנן בתראי - דמתניתין דפשיטא להו דבריה הוא וקאמרי אינו בכור אלא נגזז ונעבד: תיפוק ליה טומטום ואנדרוגינוס ונקבה מחד זכר דהא גבי בכור לא כתיב אלא חד זכר  וקממעט מיניה כולהו טומטום ואנדרוגינוס מחד זכר:

אלא פשיטא כדר' ישמעאל - מוקמינן לה וכדבעי' לפרושי דהא כהנך רבנן לא מצינן לאוקמא ופשיטא ליה דזכר הוא:

היינו דאיצטריך למעוטי - דאע"ג דזכר הוא לא קדוש שום קדושה אם אקדשיה לשום עולה ואפילו בגיזה ועבודה שרי ומזכר קמא לא נפקא לן למעוטי מקדושה דהא גבי בכור כתיב  חד זכר ולא ממעיט ליה ר' ישמעאל מגיזה דלא שרי משום מום אלא לישחט:

אלא אי ספוקי מספקא ליה - אם זכר אם נקבה תו לא מיתוקמא הך אליביה [דר"י] דקרא למעוטי ספק דלא אתי וכמאן מוקמת ליה:

לעולם רבנן בתראי - ודקאמרת תיפוק לי מחד קרא דהא גבי בכור מחד קרא נפקא להו לא היא דגבי בכור תרי כתיבי:

הזכר - הזכר תקדיש:

הזכרים - אשר יהיה לך הזכרים לה':

מחלוקת - דקאמרי רבנן בתראי בריה הוא באנדרוגינוס:

אבל טומטום דברי הכל ספק - ואסור בגיזה ואינו נשחט לא במקדש ולא במדינה:

אלא מעתה - דספק הוא בערכין יערך באדם או בערך איש או בערך אשה: