צורת הדף באתר היברובוקס

דף כד,ב גמרא ורב סבר סוף סוף לבעלים מי קהדרא לכהנים הוא דנפקא וכהנים משולחן גבוה קא זכו מאי טעמא דרב דאמר קרא (ויקרא כז) ואם משנת היובל ושנת היובל בכלל ושמואל מי כתיב ואם בשנת היובל משנת היובל כתיב משנת שאחר היובל בשלמא לרב היינו דכתיב אם משנת היובל (ויקרא כז) ואם אחר היובל אלא לשמואל מאי אחר היובל אחר אחר מיתיבי מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל ובשנת היובל עצמה לא יקדיש ואם הקדיש אינה קדושה אמר לך רב אינה קדושה בגירוע אבל קדוש ונותנין חמשים מכלל דלפני היובל קדושה ליגאל בגירוע והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים אמר לך רב הא מני רבנן היא ואנא דאמרי כרבי דאמר ראשון וראשון בכלל שביעי ושביעי בכלל הכא נמי בשנת ושנת היובל בכלל אי כרבי פונדיון מאי עבידתיה וכי תימא לית ליה והתנן הקדיש שתים ושלש שנים לפני היובל רבי אומר אומר אני נותן סלע ופונדיון רבי כרבי יהודה סבירא ליה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן לשמואל לימא רבי כרבנן סבירא ליה דאי כרבי יהודה סלע ושתי פונדיונות מיבעי ליה ע"כ לשמואל רבי כרבנן סבירא ליה תא שמע ולא גואלין אחר היובל פחות משנה בשלמא לשמואל לא גואלין לאחר יובל פחות משנה אלא לרב מאי אחר יובל שנה מי סברת אחר יובל ממש מאי אחר יובל

ורב - אמר לך לרבי שמעון לאו יציאה היא דסוף סוף לבעלים מי הדרא:

בשלמא לרב היינו דכתיב אם משנת היובל - חמשים סלעים אם לאחר היובל גירוע:

אלא לשמואל מאי אחר היובל - הא קרא קמא דבעי חמשים נמי לאחר היובל קאי:

אחר אחר - כגון שתים ושלש שנים אחר היובל איכא גירוע אבל אקדשה בשתא דבתר יובל ליכא גירוע:

אינה קדושה ליגאל בגירוע - שהרי יש כאן יובל שלם:

מכלל - דהא דקתני. בההיא מקדישין לפני היובל ליגאל בגירוע קאמר והא רב ושמואל כו':

אמר לך רב - ודאי הא דקתני מקדישין ודאי ליתן חמשים קאמר ובשנת היובל אינה קדושה כל עיקר ולא תיקשי לדידי דהא מני רבנן היא דפליגי עליה דרבי בפרק השג יד (לעיל דף  יח:) דאמרי ראשון ולא ראשון בכלל:

ואנא דאמרי כרבי - ולשמואל אפילו לרבי אינה קדושה דכי אמר רבי מיום הראשון וראשון בכלל התם הוא דכתיב ועד דשייך ביה לשון מיום אבל הכא דלא כתיב ועד ה"ל למיכתב  בשנת (הכא) מודה רבי דלא הוי בכלל:

אי רבי - דריש הכא משנת ושנת בכלל אלמא בשנת היובל קאי קרא וקאמר יתן נ' סלעים פונדיון מאי עבידתיה כי מקדיש עשר או כ' שנה לפני היובל אמאי [יהיב סלע ופונדיון] ליתיב  סלע לשנה דכיון דכי מקדיש ופריק ליה בשתא דיובל גופיה לא יהיב אלא חמשין אשתכח דלא מטא לכל שנה ושנה של יובל אלא סלע שהרי מכאן ועד יובל הבא נ' שנה הואי ושנה זו בכלל הילכך כי פריק לה שתים או שלש לפני היובל סלע הוא דבעי למיתב בכל שנה ותו לא:

עולה לכאן ולכאן - שנת היובל היא מיובל שעבר ומונין אותה שנה אחת ליובל הבא הילכך עם שנה זו אינן עד שנת יובל הבא אלא מ"ט ושנת היובל הבא אינה נמנית עמהן שהרי  יובל משמט בתחילתו ומכי עייל שנת יובל אי פריק לה אחר נפקא לכהנים כדכתיב והיה השדה בצאתו ביובל אשתכח [דאחר] הפודה שדה אחוזה בשנת יובל עצמה כשהוקדשה אינה בידו אלא מ"ט שנים וקא יהיב חמשים סלעים דמטי סלע ופונדיון לכל שנה:

לשמואל - דאמר דהכא מודה רבי דמשנת ולא שנת בכלל ואשתא דבתר יובל קאי קרא וקאמר דיהיב חמשין:

לימא רבי - דאמר נותן סלע ופונדיון לשנה:

כרבנן סבירא ליה - דפליגי עליה דר' יהודה דאין שנת יובל שעבר ממנין יובל הבא ולבד ההוא שתא יש כאן מ"ט שנים דאי כרבי יהודה סבירא ליה דאמר אין ביובל אלא מ"ח לבד  משנת יובל שעברה וקרא בשתא דבתר יובל קאי אישתכח דיהיב חמשים סלע למ"ח שנים דמטי סלע ושני פונדיון:

בשלמא לשמואל פחות משנה קאמר - דקמ"ל מתני' דבשנת יובל עצמה אם הקדישה אין צריך ליגאל דלא קדשה: