צורת הדף באתר היברובוקס

דף כו,ב גמרא בית אבטינס ובית הניצוץ איבעיא להו עליות ממש הוו או דלמא דהוו גביהי מגבה כעליות תא שמע דתנן שבצפון שער הניצוץ כמין אכסדרא היה ועלייה בנויה על גבה שהכהנים שומרים מלמעלה והלוים מלמטה ופתח היה לו לחול מנא הני מילי דתנו רבנן (במדבר יח) וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר אתה אומר בעבודתך הכתוב מדבר או אינו אלא בעבודתם כשהוא אומר (במדבר יח) ונלוו עליך ושמרו לכל כליו ולכל עבודתו הרי בעבודתם אמור הא מה אני מקיים וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר הא כיצד כהנים שומרים מלמעלה ולוים מלמטה בית המוקד כיפה ובית גדול היה וחד שומר הוא דהוה בבית המוקד ורמינהי שני שערים היו בבית המוקד אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה א"ר יהודה בזה שנכנסין לעזרה פשפש קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש העזרה אמר אביי כיון דגבי הדדי הוו קיימי סגי להו בחד שומר דוי להכא ודוי להכא מוקף רובדין של אבן רובדין מאי ניהו גזרתא דאצטבתא דסלקי בהו לאצטבתא ומי הוו מיפלגי אבנים והכתיב (מלכים א ו) והבית בהבנותו אבן שלמה וגו' אמר אביי דמתקני ומייתי מעיקרא אבני זוטרתא ואבני רברבתא כדכתיב (מלכים א ז) אבני עשר אמות ואבני שמונה אמות: זקני בית אב ישנים שם: ואמאי לעיילי מטות אמר אביי לאו אורח ארעא לעיולי מטות לבית המקדש: פרחי כהונה איש כסותו בארץ: אמאי התם קרי להו רובים הכא קרי להו

מגבה גביהי כעליות - משום הכי בעי דפשיטא ליה להש"ס דשמירת כהנים הם בגבוה כדבעינן לפרושי לקמן מקרא משום הכי בעי עליות ממש הוו כל עליות שבהש"ס שהבית  תחתיה לשום תשמיש הוא נעשה להבית אבל הכא אפילו בלא תשמיש דלמטה היו צריכים להיות בגבוה משום הכי קא בעי עליות ממש ותשמיש למטה כדרך עליות שהתשמיש למטה בבית:

או דלמא - לא היו צריכים למטה בבית אלא לשמירת כהנים בעבור תהיה בגובה משום הכי בנאום על גבי מקום גבוה שבעזרה או על גבי עמודים אבל עליות תשמיש לא שתהא  תשמיש למטה:

ת"ש שבצפון שער כו' - משנה היא במסכת מדות ורישא דמשנה הכי איתא ז' שערים הוו בעזרה שפתוחים לעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח דרך כניסה לעזרה  שבדרום שער הדלק על דרך אותו שער מביאין עצים למזבח ושני לו שער הבכורות דרך אותו שער מביאין בכורות למזבח שלישי לו שער המים ע"ג אותו שער נעשה כמין חקיקה אמה על אמה ברום שלש אמות והמשיכן לתוכן מעין עיטם וכן מפורש ביומא (דף לא.) זה בית הטבילה שהזכרנו למעלה דחד היה על גבי שער ואותו בית הטבילה הו' בארץ דהרבה בתי טבילה הוו לצורך כהנים שבמזרח שער ניקנור שם האיש שעשה אותו שער ניקנור שמו ודרך אותו שער נכנסים לעזרה ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין שמתקנין שם מנחות הנכנסות במחבת ונאפות שמה שבצפון שער הניצוץ אותו בנין היה בנוי בעזרה ועליות לא נתקדשו ופתח של בית הניצוץ היה פתוח לחול להר הבית מדקתני ופתח היה לו לחול אלמא בעזרה היה מקצת הבנין:

כמין אכסדרא היה - אותו בית למטה פרוצה מרוח אחת כאכסדרא דבי רב שפרוצה מרוח אחת א"נ בכל צדדין היא פרוצה כסתם אכסדרות שפרוצות מכל צד והבנין של מעלה בנוי  על גבי עמודים:

שהכהנים שומרים למעלה ולוים למטן - כלומר לכך עשאום על גבי אכסדרא לפי שצורך שמירת כהנים צריכה להיות בגובה אבל לוים ששומרים כמו כן מן הפסוק כדלקמן אין צריכין  להיות שמירתן למעלה אלא למטה ואגב דצריך לו לומר ששמירת כהנים צריכה שתהא למעלה פירש דלוים לא בעי למעלן אלא למטן. למעלן למטן גרסי' ושמירת לוים אינה מוסבת על בנין אכסדרא אלא לימדך שאע"פ ששמירת כהנים צריכה שתהא למעלה מ"מ שמירתן של לוים לא בעי למעלן אלא למטן כלומר כל מקום שמירתן למטה ותדע לך דשמירת לוים לא היתה באכסדרא אלא לימדך זו כדקא חשיב במסכת מדות וגם לקמן הש"ס מייתי לה אגב גררא בג' מקומות הכהנים שומרים כו' והלוים בכ' ואחד מקים דקא חשיב להו ולא חשיב שמירה זו שלוים יהו שומרים באכסדרא זו למטה מהכהנים דקא חשיב חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ד' פנותיו מבפנים ה' על חמשה שערי עזרה ד' על ד' פנותיו מבחוץ ולקמן מפרש אמאי אלו מבפנים ואלו מבחוץ אחד בלשכת הקרבן באותה לשכה נותנין קרבנות המבוקרים והוא חוץ לעזרה ושער היה לה ואחד בלשכת פרוכת שם היו נשים אורגות את הפרוכת ואחד בלשכת אחורי בית הכפורת ואם איתא דלוים שומרים באכסדרא א"כ הוו להו עשרים ותרי לקמן מוכח דאמרינן לקמן תרי מינייהו לא בעו שימור ועל מקומו אפרש:

מנא ה"מ דכהנים שומרים מלמעלן ולוים מלמטן - כלומר שהלוים בשמירתן ואין שמירתם בגובה כמו לכהנים:

דת"ר וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר - כלומר בעבודתך דהיינו שמירה שהן שומרים כמו כן בא הכתוב ולימד וילוו שטפלין לך בשמירתן שאינן שומרין בגובה כמותך:

אתה אומר בעבודתך - כאשר פירשתי:

או אינו אלא בעבודתם - כלומר שהיו שומרים ונושאי' בכתף ומאי וילוו עליך וישרתוך הכי קאמר ויתחברו עליך וישרתוך בני לוים שהיו נושאים בכתף המשכן וכל כליו והאי וילוו  שאתה עושה עיקר עבודה דהיינו עבודת מזבח והם ישרתוך שיהו נושאים המשכן בנסיעתן:

כשהוא אומר - בבני לוי ושמרו את המשכן לכל כליו ולכל עבודתו דעבודתן של לוים היא משאם:

הא מה אני מקיים וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר - ולימדך הכתוב שיהו לוים טפלים בשמירתך כהנים למעלן ולוים למטן מ"ר: וחד שימור הוא דהוה ליה לבית המוקד  ורמינהי ב' שערים היו לו לבית המוקד. הבנוי על גבי כיפה אחד פתוח לחול להר הבית ואחד פתוח לעזרה בחציו הבנוי בקדש ומדהוו שני שערים אלמא הוו שני שומרים דלכל שער ושער הוי שומר ובלבד שישמש כניסה ויציאה ואף על גב דאמרינן לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול תוכן חול לששת בית המוקד הואיל והוה ליה שני שערים אחד בקדש ואחד בחול הבנוי לקדש נמשך אחר פתחו והבנוי בחול נמשך אחר פתחו וכן מוכח ביומא (דף כה.) גבי לשכת הגזית דאמרינן דחציה בקדש וחציה בחול ואמרינן שמע מינה שני פתחים היו לה אחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול דאי סלקא דעתך פתח אחד היה לה ולקדש היה פתוח זקן היה יושב במערבה מי איכא והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד [בלבד] ואי סלקא דעתך לחול היה פתוח ופתח אחר לא היה לו והאמר מר לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול תוכן חול ואנן בעינן פייס במקום מקודש שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש אלא שמע מינה שני פתחים היו לה אחד פתוח לחול ואחד פתוח לקדש:

א"ר יהודה - סיומא דההיא משנה היא בזו שנכנסין בו לעזרה פשפש קטן היה לה פתח קטן בתוך שער שבו נכנסים לבלוש את העזרה בלילה קודם תרומת הדשן לפי שאינם רוצים  לפתוח שערי עזרה עד זמן עבודת תמיד שהוא יום וכן מוכח במתניתין לאחר שהפיסו על תרומת הדשן דלשם בבית המוקד היו מפיסין נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס לעזרה נכנסו אחריו כו' עד שהיו מגיעים כו' הכל שלום ומתני' דתמיד אליבא דר' יהודה דמדות:

אמר אביי כיון דגבי הדדי קיימי - זה כנגד זה אי נמי דסמיכי אהדדי:

דוי להכא דוי להכא - בחד שומר סגי דוי רואה כמו חזיא דהוי דוי למערב (שבת דף לה.):

רובדין מאי ניהו גיזרתא דאיצטוותא דסלקי בה לאיצטוותא - שעולין על ידם למטות שהן בחומה כעין מטות וקא סלקא דעתך דלאחר. שנבנו בחומה חלקו את האבנים ועשו כמין  איצטוואות ומשום הכי פריך ומי פלגי אבנים והא כתיב והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה:

אמר אביי דמתקנן ומייתן מעיקרא - קודם שיביאו האבנים בעזרה היו מתוקנות ע"י ברזל ומייתי אבנים גדולות ואבנים דקות כדכתיב בקרא (מלכים א ז) דהכי היו עושים אבני עשר אמות ואבני ח' אמות ואבני י' אמות אותן שתי אמות שבולטות לצורך איצטוואות הן בולטות וחוץ לעזרה מותר לחותכן ולהשוותן בברזל אבל משבאו לעזרה אסור להניף עליהם ברזל והא דכתיב (שם ו) ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע [בבית] בהבנותו היינו בעזרה אבל חו לעזרה לא היינו דקמתרץ דמתקני ומייתי מעיקרא כן מוכח במכילתא דאמרי התם לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה גזית בהיכל ובבית קדשי קדשים הא מה אני מקיים ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל וכו' בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע כי חרבך הנפת עליה ותחלליה ר' שמעון בן אלעזר אומר המזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצרם אינו דין שיבא מקצר על המאריך:

ואמאי לעיילי מטות - אמאי ישנים על גבי החומה נעיילו מטות:

התם קרי להו רובים - ורובים שומרים שם והכא קרי להו פרחי כהונה: