שרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה וגו'.
הנה שינוי השם של שרה הוא להיות לה בחי' הולדה. כמארז"ל: שרי לא תלד כו'. וא"כ צ"ל הלא מעלת היו"ד גבוה מן הה' כי יו"ד חכמה ה' בינה?
ונודע, כי עיקר הולדה מבחינת חכמה. לפי שחכמה בחי' אין, והחכמה מאין כו'. משא"כ בינה נק' יש כו'. ואיך נהפוך הוא שלהיות לה כח ההולדה לוקח מאתה כח היו"ד וניתן לה כח הה' במקומו כו'?
והענין: כי אברהם ושרה הם בחי' ח"ע וח"ת כו', ששרש אברהם הוא בבחי' חכמה דאצי'.
והנה למעלה כך הוא המדה, עיקר ההולדה להיות מציאות הולדה חדשה הוא ע"י צמצום דוקא. כי אם הי אא"ס ב"ה מתפשט כמו שהוא בבחי' א"ס לא הי' אפשר להיות שום התהוות מציאות כלל, אפי' ע"י רבוא רבבות השלשלות. כי כשמו כן הוא אין סוף להתפשטותו וכו'.
משא"כ למטה בבחי' שרה כו', הוא להיפך ממש. שאם היה האור מתצמצם היה חשך והעלם והסתר גמור. ועיקר התהוות המציאות הוא ע"י בחי' התפשטות והרחבה דוקא וכו'.
(וכנודע בענין ג' קוצין של היו"ד. שהקוץ התחתון מקור וכח הבינה תלוי בקוץ העליון כו').
וכנודע בענין תמונת ב' ההי"ן.
ומה שנתוסף לאברהם ה'. "אברם אינו מוליד כו'", אברהם הוא בחי' ח"ע כו', היינו כמו שמפורש במקרא: "כי אב המון גוים כו'", ע"ד בחי': "הנפש אשר עשו בחרן", בחי' העלאות מזלעו"ז כו'.
אבל להולדת יצחק סט' דקדושה לא היה צריך, כי אדרבה כל סטרא דקדושה בחי' ביטול ולא התפשטות כו'.
משא"כ לשרה נתוסף הה' ללידת יצחק כו'.
(וע' לקמן פ' חיי שרה בד"ה יגלה לן טעמי'):