תהילים פרק נד

א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃

ב בְּבֹ֣א הַ֭זִּיפִים וַיֹּֽאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל הֲלֹ֥א דָ֝וִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃

ג אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הֽוֹשִׁיעֵ֑נִי וּבִגְבוּרָֽתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי׃

ד אֱ֭לֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י הַֽ֝אֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־פִֽי׃

ה כִּ֤י זָרִ֨ים ׀ קָ֤מוּ עָלַ֗י וְֽ֭עָרִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶֽלָה׃

ו הִנֵּ֣ה אֱ֭לֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי׃

ז יָשִׁ֣יב הָ֭רַע לְשֹֽׁרְרָ֑י בַּֽ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם׃

ח בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ יְהוָ֣ה כִּי־טֽוֹב׃

ט כִּ֣י מִכָּל־צָ֭רָה הִצִּילָ֑נִי וּ֝בְאֹֽיְבַ֗י רָֽאֲתָ֥ה עֵינִֽי׃