תהילים פרק צב

א מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃

ב ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַֽיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃

ג לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמ֥וּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃

[תלמוד ברכות יב, א]

ד עֲֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַֽעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃

ה כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָֽעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃

ו מַה־גָּֽדְל֣וּ מַֽעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָֽמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃

ז אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹֽא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃

ח בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃

ט וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃

י כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹֽיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹֽיְבֶ֣יךָ^[1] יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּֽרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃

יא וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַֽעֲנָֽן׃

יב וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥יבַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃

יג צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃

יד שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃

טו ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְֽרַעֲנַנִּ֣ים יִֽהְיֽוּ׃

טז לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עַוְלָ֥תָה בּֽוֹ׃