בראשית פרק ז

א וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכָל־בֵּֽיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃

(א) כי אותך ראיתי צדיק - ולא נאמר "צדיק תמים"?^[1] - מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו:

ב מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ^[2]׃

(ב) הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל. - למדנו, שלמד נח תורה:

שבעה שבעה - כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו:^[3]

ג גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃

(ג) גם מעוף השמים וגו' - בטהורים הכתוב מדבר. וילמד סתום מן המפורש:

ד כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃

(ד) כי לימים עוד שבעה - אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות. צא וחשוב שנותיו של מתושלח, ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות שנה לחיי נח:^[4]

כי לימים עוד - מהו עוד? - זמן אחר, זמן זה נוסף על מאה ועשרים שנה:

ארבעים יום - כנגד יצירת הולד, שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים:^[5]

ה וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃

(ה) ויעש נח - זה ביאתו לתיבה:^[6]

ו וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃^[7]

ז וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃

(ז) נח ובניו - האנשים לבד והנשים לבד - לפי שנאסרו בתשמיש המטה. מפני שהעולם היה שרוי בצער:

מפני מי המבול - אף נח מקטני אמנה היה. מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול. ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים:

ח מִן־הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִ֨ן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־רֹמֵ֖שׂ עַל־הָֽאֲדָמָֽה^[8]׃

ט שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃

(ט) באו אל נח - מאליהן:

שנים שנים - כולם הושוו במניין זה, מן הפחות היו שנים:

י וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃

יא בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַֽאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃^[9]

(יא) בחדש השני - רבי אליעזר אומר, זה מרחשון. רבי יהושע אומר, זה אייר:

נבקעו - להוציא מימיהן:

תהום רבה - מידה כנגד מידה. הם חטאו ב"רבה רעת האדם"^[10], ולקו בתהום רבה^[11]:

יב וַיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃

(יב) ויהי הגשם על הארץ - ולהלן הוא אומר (פסוק יז) ויהי המבול? - אלא כשהורידן, הורידן ברחמים, שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה. וכשלא חזרו, היו למבול:

ארבעים יום וגו' - אין יום ראשון מן המניין, לפי שאין לילו עמו. שהרי כתיב, "ביום הזה נבקעו כל מעיינות". נמצאו ארבעים יום כלים בכ"ח בכסליו, לרבי אליעזר. שהחדשים נמנין כסדרן אחד מלא ואחד חסר. הרי שנים עשר ממרחשון, ועשרים ושמונה מכסליו^[12]:

יג בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃

(יג) בעצם היום הזה - למדך הכתוב, שהיו בני דורו אומרים: "אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה, אנו שוברין אותה, והורגין אותו". אמר הקב"ה,: "אני מכניסו לעיני כולם, ונראה דבר מי יקום!"^[13]:

יד הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָע֣וֹף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל־כָּנָֽף׃

(יד) צפור כל כנף - דבוק הוא. צפור של כל מין כנף. לרבות חגבים. ("כנף" לשון נוצה. כמו (ויקרא א, יז) "ושסע אותו בכנפיו", שאפילו נוצתה עולה. אף כאן, צפור כל מין מראית נוצה):

טו וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֨יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃

טז וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ׃

(טז) ויסגור ה' בעדו - הגין עליו שלא ישברוה. הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם. ופשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים. וכן כל "בעד" שבמקרא לשון כנגד הוא. (בראשית כ יח) "בעד כל רחם". (מלכים ב' ד, ד) "בעדך ובעד בניך". (איוב ב, ד) "עור בעד עור". (תהילים ג, ד) "מגן בעדי". (שמואל א' יב, יט) "התפלל בעד עבדיך", כנגד עבדיך:

___________

Questions on Parshas Noach Sheini