יז וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

יח דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃

בבאכם אל הארץ - משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמר כי תבא כי תבאו לפיכך כולן למדות זו מזו וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה אף כולן כן אבל זו נאמר בה בבואכם משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה:

יט וְהָיָ֕ה בַּֽאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַֽיהוָֽה׃

כ רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃

(כ) ראשית ערסתכם - כשתלושו כדי עיסתכם שאתם רגילין ללוש במדבר. וכמה היא? (שמות טז, יח) "וימדו בעומר, עומר לגלגלת", תרימו מראשיתה. כלומר, קודם שתאכלו ממנה, ראשית תילקח חלה אחת, תרומה לשם ה':

חלה - טורטי"ל בלע"ז [עוגה]:

כתרומת גורן - שלא נאמר בה שיעור, ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור. אבל חכמים נתנו שיעור, לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה, ולנחתום אחד מארבעים ושמונה:

[רמב"ם ספר המצוות מע קלג]

כא מֵֽרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַֽיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ {ס}

(כא) מראשית ערסתיכם - למה נאמר? לפי שנאמר, "ראשית עריסותיכם". שומע אני ראשונה שבעיסות? תלמוד לומר: "מראשית", מקצתה ולא כולה:

תתנו לה' תרומה - לפי שלא שמענו שיעור לחלה, נאמר "תתנו", שיהא בה כדי נתינה:

כב וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃

(כב) וכי תשגו ולא תעשו - עבודה זרה הייתה בכלל כל המצוות שהצבור מביאין עליהן פר, והרי הכתוב מוציאה כאן מכללן, לידון בפר לעולה ושעיר לחטאת:

וכי תשגו וגו' - בעבודה זרה הכתוב מדבר. או אינו אלא באחת מכל המצות? תלמוד לומר: "את כל המצוות האלה", מצווה אחת שהיא ככל המצות. מה העובר על כל המצוות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים, אף מצווה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים. ואיזו? זו עבודה זרה:

אשר דבר ה' אל משה - "אנכי", ו"לא יהיה לך", מפי הגבורה שמענום. (תהילים סב' יב) "אחת דבר אלוהים שתים זו שמעתי":

כג אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה מִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃

(כג) את כל אשר ציווה וגו' - מגיד שכל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה, ובכל מה שנתנבאו הנביאים. שנאמר, ל"מן היום אשר ציווה ה', והלאה":

כד וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵֽעֵינֵ֣י הָֽעֵדָה֮ נֶֽעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל־הָֽעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃

(כד) אם מעיני העדה נעשתה לשגגה - "אם מעיני העדה נעשתה" עבירה זו ע"י שוגג, כגון ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מותרת לעבוד עבודה זרה בכך:

לחטת - חסר אלף שאינו כשאר חטאות, שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת  לעולה, שנאמר, (ויקרא ה, י) "ואת השני יעשה עולה", וזו, עולה קודמת לחטאת: 

כה וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל־שִׁגְגָתָֽם׃

(כה) הביאו את קרבנם אשה לה' - זה האמור בפרשה. הוא פר העולה. שנאמר, "אשה לה'":

וחטאתם - זה השעיר:

כו וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ {ס}