כא וְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַֽחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔ים אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

כב וְלֹֽא־יִקְרְב֥וּ ע֛וֹד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת׃

כג וְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֹנָ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַֽחֲלָֽה׃

(כג) והם - הלווים יישאו עוונם של ישראלשעליהם להזהיר הזרים מגשת אליהם:

כד כִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַֽחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַֽחֲלָֽה׃ {פ}

(כד) אשר ירימו לה' תרומה - הכתוב קראו "תרומה", עד שיפריש ממנו תרומת מעשר:

כה וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

כו וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְחוּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵֽאִתָּ֖ם בְּנַֽחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵֽמֹתֶ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מַֽעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר׃

[רש"י דברים יד, כג] [רש"י כו, יב]

כז וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרֽוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב׃

(כז) ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן - תרומת מעשר שלכם, אסורה לזרים ולטמאים, וחייבין עליה מיתה וחומש, כתרומה גדולה, שנקראת ראשית דגן מן הגורן:

וכמלאה מן היקב - כתרומת תירוש ויצהר, הניטלת מן היקבים:

מלאה - לשון בישול תבואה שנתמלאת:

יקב - הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו. וכל לשון "יקב" חפירת קרקע הוא. וכן (זכריה יד, י) "יקבי המלך", הוא ים אוקיינוס. חפירה שחפר מלכו של עולם:

כח כֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃

(כח) כן תרימו גם אתם - כמו שישראל מרימים מגורנם ומיקביהם, תרימו גם אתם, ממעשר שלכם, כי הוא נחלתכם:

[סנהדרין צ, ב]

כט מִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה מִכָּ֨ל־חֶלְבּ֔וֹ אֶֽת־מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ׃

(כט) מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה' - בתרומה גדולה הכתוב מדבר. שאם הקדים לוי את הכהן בכרי, וקבל מעשרותיו קודם שיטול כהן תרומה גדולה מן הכרי. צריך להפריש הלוי מן המעשר תחלה, אחד מחמשים לתרומה גדולה, ויחזור ויפריש תרומת מעשר:

ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב׃

(ל) בהרימכם את חלבו ממנו - לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו:

ונחשב - המותר ללווים חולין גמורין:

כתבואת גרן - לישראל. שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה, שנאמר "כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה". יכול יהא כולו אסור? תלמוד לומר: "ונחשב ללווים כתבואת גרן". מה של ישראל חולין, אף של לוי חולין:

לא וַֽאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

(לא) בכל מקום - אפילו בבית הקברות:

[רש"י דברים יד, כג] [רש"י במדבר ג, ח]

לב וְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ׃ {פ}

(לב) ולא תשאו עליו חטא וגו' - הא אם לא תרימו תישאו חטא:

ולא תמותו - הא אם תחללו תמותו.