לט וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִֽהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִֽירָשֽׁוּהָ׃

מ וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃

(מ) פנו לכם - אמרתי להעביר אתכם דרך רוחב ארץ אדום, לצד צפון, ליכנס לארץ. קלקלתם, וגרמתם לכם עיכוב:

פנו לכם - לאחוריכם [היינו לצד דרום, להתקרב להים סוף]. ותלכו במדבר, לצד ים סוף. שהמדבר שהיו הולכים בו, לדרומו של הר שעיר, היה מפסיק בין ים סוף להר שעיר. עתה, המשכו לצד הים. ותסבבו את הר שעיר. כל דרומו [של הר שעיר] מן המערב למזרח [נסעו בצד דרומי של הר שעיר מכיון המערב  למזרח]:

[רש"י במדבר כא, ד] [טבלא]

מא וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּֽאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַֽעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַֽעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃

(מא) ותהינו - לשון: (במדבר יד, מ) "הננו ועלינו אל המקום". זה הלשון שאמרתם. לשון הן. כלומר, נזדמנתם:

מב וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּֽגְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם׃

(מב) לא תעלו - לא עלייה תהא לכם, אלא ירידה:

מג וָֽאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּֽעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃

מד וַיֵּצֵ֨א הָֽאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַֽיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־חָרְמָֽה׃

(מד) כאשר תעשינה הדבורים - מה הדבורה הזאת, כשהיא מכה את האדם מיד מתה, אף הם, כשהיו נוגעים בכם מיד מתים:

מה וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶֽאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃

(מה) ולא שמע ה' בקלכם - כביכול עשיתם מידת רחמיו, כאלו אכזרי:

מו וַתֵּֽשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃

(מו) ותשבו בקדש ימים רבים - י"ט שנה. שנאמר, "כימים אשר ישבתם" בשאר המסעות. והם היו ל"ח שנה. י"ט מהם עשו בקדש, וי"ט שנה, הולכים ומטורפים, וחזרו לקדש. כמו שנאמר, (במדבר לב, יג) "ויניעם במדבר". כך מצאתי בסדר עולם.  

דברים פרק ב

א וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֨רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ {ס}

(א) ונפן ונסע המדברה - אילו לא חטאו, היו עוברים דרך הר שעיר, ליכנס לארץ, מן דרומו לצפונו. ובשביל שקלקלו, הפכו לצד המדבר, שהוא בין ים סוף, לדרומו של הר שעיר. והלכו אצל דרומו, מן המערב למזרח, " דרך ים סוף", דרך יציאתן ממצרים. שהוא במקצוע דרומית מערבית. משם היו הולכים לצד המזרח:

ונסב את הר שעיר - כל דרומו עד ארץ מואב: