טז הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַֽעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַֽחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָֽׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֨יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל־לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃

(טז) היום הזה ה' אלהיך מצוך - בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטווית עליהם:

ושמרת ועשית אותם - בת קול מברכתו, "הבאת בכורים היום, תשנה לשנה הבאה":

יז אֶת־יְהוָ֥ה הֶֽאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִֽהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃

(יז) האמרת - ו"האמירך" (פסוק יח), אין להם עד מוכיח במקרא. ולי נראה, שהוא לשון הפרשה והבדלה. הבדלת(י)ו לך, מאלהי הנכר, "להיות לך לאלהים". והוא הפרישך אליו מעמי הארץ, להיות לו לעם סגולה". ומצאתי להם עד. והוא לשון תפארת. כמו, "יתאמרו כל פועלי און" (תהילים צ"ד, ד):

[ברכות ו, א]

יח וַֽיהוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו׃

(יח) כאשר דבר לך - "וִהְייתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה): 

יט וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן^[1] עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ {פ}

(יט) ולהיתך עם קדוש וגו' כאשר דבר - "והייתם לי קדושים" (ויקרא כ, כו). 

[ברכות ו, א]

[רש"י בראשית מא, מא]