יג וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהוָ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֨יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃
(יג) מברכת ה' ארצו - שלא הייתה בנחלת השבטים ארץ מלאה כל טוב כארצו של יוסף:
ממגד - לשון עדנים ומתק:
ומתהום - שהתהום עולה ומלחלח אותה מלמטה. אתה מוצא בכל השבטים, ברכתו של משה מעין ברכתו של יעקב:
יד וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃
(יד) וממגד תבואת שמש - שהייתה ארצו פתוחה לחמה, וממתקת הפירות:
גרש ירחים - יש פירות שהלבנה מבשלתן. ואלו הן: קשואין ודלועין. דבר אחר. גרש ירחים - שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש:
טו וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃
(טו) ומראש הררי קדם - ומבורכת מראשית בישול הפירות - שהרריה מקדימין לבכר בישול פירותיהם. דבר אחר: מגיד, שקדמה בריאתן לשאר הרים:
גבעות עולם - גבעות העושות פירות לעולם, ואינן פוסקות מעוצר הגשמים:
טז וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹֽׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה[1] תָּב֨וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃
(טז) ורצון שכני סנה - כמו שוכן סנה. ותהא ארצו מבורכת מרצונו ונחת רוחו של הקב"ה, הנגלה עלי תחלה בסנה:
רצון - נחת רוח, ופיוס. וכן כל רצון שבמקרא:
תבואתה - ברכה זו לראש יוסף:
נזיר אחיו - שהופרש מאחיו במכירתו:
יז בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ[2] הָדָ֣ר ל֗וֹ[3] וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ {ס}
(יז) בכור שורו - יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות. שנאמר, (תהילים פט, כח) "אף אני בכור אתנהו". וכן, (שמות ד, כב) "בני בכורי ישראל":
בכור - מלך היוצא ממנו - והוא יהושע:
שורו - שכחו קשה כשור - לכבוש כמה מלכים:
הדר לו - נתון לו. שנאמר, (במדבר כז, כ) "ונתתה מהודך עליו":
וקרני ראם קרניו - שור כוחו קשה ואין קרניו נאות, אבל ראם קרניו נאות ואין כוחו קשה - נתן ליהושע כוחו של שור ויופי קרני ראם:
אפסי ארץ - שלושים ואחד מלכים. אפשר שכולם מארץ ישראל היו? אלא אין לך כל מלך ושלטון, שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בארץ ישראל - שחשובה לכולם היא. שנאמר: (ירמיה ג, יט) "נחלת צבי צבאות גוים":
והם רבבות אפרים - אותם המנוגחים, הם הרבבות שהרג יהושע שבא מאפרים:
והם אלפי מנשה - הם האלפים שהרג גדעון במדין. שנאמר: (שופטים ח, י) "וזבח וצלמונע בקרקר" וגו':