(יט) כִּי חָיוֹת הֵנָּה – בְּקִיאוֹת כִּמְיַלְּדוֹת, תַּרְגּוּם מְיַלְּדוֹת "חָיָתָא". וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: הֲרֵי הֵן מְשׁוּלוֹת לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת מְיַלְּדוֹת. וְהֵיכָן מְשׁוּלוֹת לְחַיּוֹת? "גּוּר אַרְיֵה" (בראשית מט, ט), "זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז), "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ" (דברים לג, יז), "אַיָּלָה שְׁלוּחָה" (בראשית מט, כא). וּמִי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ, הֲרֵי הַכָּתוּב כְּלָלָן: "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם" (בראשית מט, כח); וְעוֹד כְּתִיב (יחזקאל יט, ב): "מָה אִמְּךָ לְבִיָּא".
(כ-כא) וַיֵּיטֶב – הֵטִיב לָהֶן. וְזֶה חִלּוּק בְּתֵיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְנָתַן לָהּ וָי"ו יוּ"ד בְּרֹאשָׁהּ, כְּשֶׁהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן "וַיַּפְעֵל" הוּא נָקוּד הַיּוּ"ד בְּצֵירֵ"י שֶׁהוּא קָמַץ קָטָן, [אוֹ בְּסֶגּוֹל שֶׁהוּא פַּתָּח קָטָן,] כְּגוֹן: "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת", "וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה" (איכה ב, ה) – הִרְבָּה תַּאֲנִיָּה. וְכֵן (דה"ב לו, כ): "וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית" דִנְבוּזַרְאֲדָן – הֶגְלָה אֶת הַשְּׁאֵרִית; "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב" (שופטים טו, ה) – הִפְנָה הַזְּנָבוֹת זוֹ לָזוֹ. כָּל אֵלּוּ לְשׁוֹן הִפְעִיל אֶת אֲחֵרִים. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן "וַיִּפְעַל" הוּא נָקוּד הַיּוּ"ד בְּחִירִ"ק, כְּגוֹן (ויקרא י, כ): "וַיִּיטַב בְּעֵינָיו", לְשׁוֹן הוּטַב. וְכֵן: "וַיִּרֶב הָעָם", נִתְרַבָּה הָעָם; "וַיִּגֶל יְהוּדָה" (מל"ב כה, כא), הָגְלָה יְהוּדָה; "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" (להלן ב, יב), פָּנָה לְכַאן וּלְכַאן. וְאַל תְּשִׁיבֵנִי "וַיֵּלֶךְ", "וַיֵּשֶׁב", "וַיֵּרֶד", "וַיֵּצֵא", לְפִי שֶׁאֵינָן מִגִּזְרָתָן שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי הַיּוּ"ד יְסוֹד בָּהֶן: יָלֹךְ, יָשֹׁב, יָרֹד, יָצֹא – יוּ"ד אוֹת שְׁלִישִׁית בּוֹ.
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת – מַהוּ הַטּוֹבָה? וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים – בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין "בָּתִּים", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מל"א ט, י): "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ". כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִיּוֹכֶבֶד, וּמַלְכוּת מִמִּרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (י"א ע"ב).
(כב) לְכָל עַמּוֹ – אַף עֲלֵיהֶם גָּזַר (סוטה י"ב ע"א). יוֹם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה אָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו: הַיּוֹם נוֹלָד מוֹשִׁיעָן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מִמִּצְרַיִם אִם מִיִּשְׂרָאֵל, וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁסּוֹפוֹ לִלְקוֹת בַּמַּיִם. לְפִיכָךְ גָּזַר אוֹתוֹ הַיּוֹם אַף עַל הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד", וְלֹא נֶאֱמַר "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד לָעִבְרִים". וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁסּוֹפוֹ לִלְקוֹת עַל מֵי מְרִיבָה (שמות רבה א, יח).
(א) וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי – פָּרוּשׁ הָיָה מִמֶּנָּה מִפְּנֵי גְזֵרַת פַּרְעֹה, וְהֶחֱזִירָהּ וְעָשָׂה בָהּ לִקּוּחִין שְׁנִיִּים, וְאַף הִיא נֶהֶפְכָה לִהְיוֹת נַעֲרָה; וּבַת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיְתָה, שֶׁנּוֹלְדָה בְּבוֹאָם לְמִצְרַיִם בֵּין הַחוֹמוֹת, וּמָאתַיִם וָעֶשֶׂר נִשְׁתָּהוּ שָׁם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ הָיָה מֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, אִם כֵּן, כְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ הָיְתָה בַּת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים, וְקוֹרֵא אוֹתָהּ בַּת לֵוִי (עי' סוטה י"ב ע"א; בבא בתרא ק"כ ע"א; שמ"ר א, יט).
(ב) כִּי טוֹב הוּא – כְּשֶׁנּוֹלַד נִתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָה (סוטה י"ב ע"א).
(ג) וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ – שֶׁמָּנוּ לָהּ הַמִּצְרִיִּים מִיּוֹם שֶׁהֶחֱזִירָהּ, וְהִיא יְלָדַתּוּ לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד (שם), שֶׁהַיּוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה יוֹלֶדֶת לִמְקֻטָּעִין (נדה ל"ח ע"ב), וְהֵם בָּדְקוּ אַחֲרֶיהָ לְסוֹף תִּשְׁעָה.
גֹּמֶא – גְּמִי בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שבת פרק כ"ד מ"ה), וּבְלַעַ"ז יונ"ק[12], וְדָבָר רַךְ הוּא וְעוֹמֵד בִּפְנֵי רַךְ וּבִפְנֵי קָשֶׁה (סוטה י"ב ע"א).
בַחֵמָר וּבַזָּפֶת – זֶפֶת מִבַּחוּץ וְטִיט מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק רֵיחַ רַע שֶׁל זֶפֶת (שם)[13].
וַתָּשֶׂם בַּסּוּף – הוּא לְשׁוֹן אֲגַם, רושי"ל[14] בְּלַעַ"ז, וְדוֹמֶה לוֹ "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו יט, ו).
(ה) לִרְחֹץ עַל הַיְּאֹר – סָרֵס הַמִּקְרָא וּפָרְשֵׁהוּ: וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה עַל הַיְּאוֹר לִרְחֹץ בּוֹ.
עַל יַד הַיְּאוֹר – אֵצֶל הַיְּאוֹר, כְּמוֹ רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי (שמ"ב יד, ל), וְהוּא לְשׁוֹן יָד מַמָּשׁ, שֶׁיַּד הָאָדָם סְמוּכָה לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, "הוֹלְכוֹת" לְשׁוֹן מִיתָה (סוטה י"ב ע"ב), כְּמוֹ "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת" (בראשית כה, לב) – הוֹלְכוֹת לָמוּת לְפִי שֶׁמִּחוּ בָּהּ; וְהַכָּתוּב מְסַיְּעָן, כִּי לָמָּה לָנוּ לִכְתֹּב וְנַעֲרוֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת.
אֶת אֲמָתָהּ – אֶת שִׁפְחָתָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (סוטה שם), לְשׁוֹן יָד, אֲבָל לְפִי דִּקְדּוּק לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה לוֹ לְהִנָּקֵד אַמָּתָהּ, דְּגוּשָׁה, וְהֵם דָּרְשׁוּ אֶת אֲמָתָהּ – אֶת יָדָהּ, וְנִשְׁתַּרְבְּבָה אַמָּתָהּ אַמּוֹת הַרְבֵּה.
(ו) וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ – אֶת מִי רָאֲתָה? אֶת הַיֶּלֶד, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ (שם), שֶׁרָאֲתָה עִמּוֹ שְׁכִינָה.
וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה – "קוֹלוֹ כְּנַעַר" (שם).
(ז) מִן הָעִבְרִיֹּת – שֶׁהֶחֱזִירַתּוֹ עַל מִצְרִיּוֹת הַרְבֵּה לִינֹק וְלֹא יָנַק, לְפִי שֶׁהָיָה עָתִיד לְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה (שם).
(ח) וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה – הָלְכָה בִּזְרִיזוּת וְעַלְמוּת כְּעֶלֶם (שם).
(ט) הֵילִיכִי – נִתְנַבְּאָה וְלֹא יָדְעָה מַה נִּתְנַבְּאָה – הֵי שֶׁלִּיכִי (שם).
(י) מְשִׁיתִהוּ – שְׁחָלִיתֵהּ, וְהוּא לְשׁוֹן הוֹצָאָה בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, "כְּמִשְׁחַל בִּינְתָא מֵחֲלָבָא" (ברכות ח' ע"א). וּבִלְשׁוֹן עִבְרִי מְשִׁיתִיהוּ לְשׁוֹן הֲסִירוֹתִיו, כְּמוֹ "לֹא יָמוּשׁ" (יהושע א, ח), "לֹא מָשׁוּ" (במדבר יד, מד), כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ מִמַּחְבֶּרֶת מָשׁ וְיָמוּשׁ אֶלָּא מִגִּזְרַת מ.ש.ה, וּלְשׁוֹן הוֹצָאָה הוּא, וְכֵן "יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים" (שמ"ב כב, יז), שֶׁאִלּוּ הָיָה מִמַּחְבֶּרֶת מָשׁ לֹא יִתָּכֵן לוֹמַר מְשִׁיתִיהוּ אֶלָּא הֲמִישׁוֹתִיהוּ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מִן קָם הֲקִימוֹתִי, וּמִן שָׁב הֲשִׁיבוֹתִי, וּמִן בָּא הֲבִיאוֹתִי, אוֹ מַשְׁתִּיהוּ, כְּמוֹ "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ" (זכריה ג, ט), אֲבָל מָשִׁיתִי אֵינוֹ אֶלָּא מִגִּזְרַת תֵּיבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ מְיֻסָּד בְּהֵ"א בְּסוֹף הַתֵּיבָה, כְּגוֹן מ.ש.ה, ב.נ.ה, ע.ש.ה, צ.ו.ה, פ.נ.ה, כְּשֶׁיָּבֹא לוֹמַר בָּהֶם פָּעַלְתִּי, תָּבֹא הַיּוֹ"ד בִּמְקוֹם הֵ"א, כְּמוֹ בָּנִיתִי, עָשִׂיתִי, צִוִּיתִי.