כז מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃

(כז) מענה אלהי קדם - למעון הם השחקים [שנזכר בפסוק לפני זה: "ובגאותו שחקים"] לאלוהי קדם - שקדם לכל אלהים, ובירר לו שחקים לשבתו ומעונתו. "ומתחת" מעונתו, כל בעלי  זרוע - שוכנים:

זרעת עולם - סיחון ועוג ומלכי כנען, שהיו תקפו וגבורתו של עולם. לפיכך על כרחם יחרדו ויזועו וכחם חלש מפניו. לעולם אימת הגבוה על הנמוך. והוא שהכוח והגבורה שלו בעזרך:

ויגרש מפניך אויב - ואמר לך השמד אותם:

מענה - כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה, הטיל לה ה"א בסופה:

כח וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃

(כח) בטח בדד - כל יחיד ויחיד: איש תחת גפנו ותחת תאנתו - מפוזרין, ואין צריכים להתאסף ולישב יחד מפני האויב:

עין יעקב - כמו: (במדבר יא, ז) "ועינו כעין הבדולח" - כעין הברכה שברכם יעקב. לא כבדד שאמר ירמיה: (ירמיה טו, יז) "בדד ישבתי", אלא כעין הבטחה שהבטיחם יעקב. (בראשית מח, כא) "וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם":

יערפו - יטיפו:

אף שמיו יערפו טל - אף ברכתו של יצחק נוספת על ברכתו של יעקב: (שם כז, כח) "ויתן לך האלהים מטל השמים" וגו':

[רש"י דברים לב, ב]

כט אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַֽאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּֽאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּֽמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ {ס}

(כט) אשריך ישראל - לאחר שפרט להם הברכות אמר להם: מה לי לפרוט לכם? כלל דבר, הכל שלכם:

אשריך ישראל מי כמוך - תשועתך בה', אשר הוא, "מגן עזרך", (ואשר הוא) "וחרב גאותך":

ויכחשו אויביך לך - כגון הגבעונים. שאמרו, (יהושע ט, ט) "מארץ רחוקה באו עבדיך" וגו': ואתה על במותימו תדרוך - כענין שנאמר, (שם י, כד) "שימו את רגליכם על צווארי המלכים האלה".

[ברכות ו, א]