פרק י
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה – וְהַתְרֵה בוֹ.
שִׁתִי – שׂוּמִי [שִׂימִי], שֶׁאָשִׁית אָנִי.
(ב) ולמען תספר - בתורה, להודיע לדורות:
הִתְעַלַּלְתִּי – שִׂחַקְתִּי, כְּמוֹ: "כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי" (במדבר כב, כט), "הֲלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹלֵל בָּהֶם" (שמ"א ו, ו) הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם. וְאֵינוֹ לְשׁוֹן פּוֹעַל וּמַעֲלָלִים, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "עוֹלַלְתִּי", כְּמוֹ: "וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי" (איכה א, כב), "אֲשֶׁר עוֹלַל לִי" (איכה א, יב).
(ג) לֵעָנֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְאִתְכְּנָעָא". וְהוּא מִגִּזְרַת "עָנִי", מֵאַנְתָּ לִהְיוֹת עָנִי וְשָׁפָל מִפָּנָי.
(ה) אֶת עֵין הָאָרֶץ – אֶת מַרְאֵה הָאָרֶץ.
וְלֹא יוּכַל הָרוֹאֶה לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ, וְלָשׁוֹן קְצָרָה דִּבֵּר.
ו וּמָֽלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֨יךָ֙ וַֽאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃
(ז) הֲטֶרֶם תֵּדַע – הַעוֹד לֹא יָדַעְתָּ כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.
(ח) וַיּוּשַׁב – הוּשְׁבוּ על יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁשָּׁלְחוּ אַחֲרֵיהֶם וֶהֱשִׁיבוּם אֶל פַּרְעֹה.
(י) כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם... – אַף כִּי אֲשַׁלַּח גַּם אֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם.
רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("חֲזוֹ אֲרֵי בִּישָׁא אַתּוּן סְבִירִין לְמֶעֱבַד לֵית קֳבֵיל אַפֵּיכוֹן לְאִסְתְּחָרָא"). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שָׁמַעְתִּי: כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹ רָעָה. אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: רוֹאֶה אֲנִי בָּאִיצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי אוֹתוֹ כוֹכָב עוֹלֶה לִקְרַאתְכֶם בַּמִּדְבָּר, וְהוּא סִימָן דָּם וַהֲרִיגָה. וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָרְגָם, אָמַר מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ: "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם" (להלן לב, יב) – זוֹ הִיא שֶׁאָמַר לָהֶם "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם"! מִיָּד: "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה" (להלן לב, יד), וְהָפַךְ אֶת הַדָּם לְדַם מִילָה, שֶׁמָּל יְהוֹשֻׁעַ אוֹתָם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע ה, ט), שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָכֶם: דָּם אָנוּ רוֹאִין עֲלֵיכֶם בַּמִּדְבָּר.
יא לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃
(יא) לֹא כֵן – כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לְהוֹלִיךְ הַטַּף עִמָּכֶם, אֶלָּא לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה'.
כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים – כִּי אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתֶּם עַד הֵנָּה: "נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ" (לעיל ה, ח), וְאֵין דֶּרֶךְ הַטַּף לִזְבּוֹחַ.
וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם – הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן קָצָר, וְלֹא פֵרַשׁ מִי הַמְגָרֵשׁ.