פרק ה
א וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַֽהֲרֹ֔ן וַיֹּֽאמְר֖וּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר׃
(א) וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְגוֹמֵר – אֲבָל הַזְּקֵנִים נִשְׁמְטוּ אֶחָד אֶחָד מֵאַחַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כֻּלָּם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּלָטִין, לְפִי שֶׁיָּרְאוּ לָלֶכֶת. וּבְסִינַי נִפְרַע לָהֶם: "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ" (שמות כד, ב), הֶחֱזִירָם לַאֲחוֹרֵיהֶם (שמ"ר ה, יד).
ב וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֨עְתִּי֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ[1]׃
ג וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לְכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃
(ג) פֶּן יִפְגָּעֵנוּ – "פֶּן יִפְגָּעֲךָ" הָיוּ צְרִיכִים לוֹמַר, אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת (שמ"ר ה, טו). פְּגִיעָה זוֹ לְשׁוֹן מִקְרֵה מָוֶת הִיא.
ד וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַֽהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹֽתֵיכֶֽם׃
(ד) תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו – תַּבְדִּילוּ וְתַרְחִיקוּ אוֹתָם מִמְּלַאכְתָּם, שֶׁשּׁוֹמְעִין לָכֶם וּסְבוּרִים לָנוּחַ מַן הַמְּלָאכָה. וְכֵן "פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבׇר בּוֹ", רַחֲקֵהוּ (משלי ד, טו); וְכֵן "וַתִּפְרְעוּ כָּל עֲצָתִי" (שם א, כה). "כִּי פָרוּעַ הוּא" (שמות לב, כה), נִרְחָק וְנִתְעָב.
לְכוּ לְסִבְלוֹתֵיכֶם – לְכוּ לִמְלַאכְתְּכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת בְּבָתֵּיכֶם; אֲבָל מְלֶאכֶת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי (שמ"ר ה, טז). וְתֵדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹצְאִים וּבָאִים [שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת].
ה וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה הֵן־רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁבַּתֶּ֥ם אֹתָ֖ם מִסִּבְלֹתָֽם׃
(ה) הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ – שֶׁהָעֲבוֹדָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם, וְאַתֶּם מַשְׁבִּיתִים אוֹתָם מִסִּבְלוֹתָם; הֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא זֶה.
ו וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־הַנֹּֽגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־שֹֽׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃
(ו) הַנֹּגְשִׂים – מִצְרִיִּים הָיוּ, וְהַשּׁוֹטְרִים הָיוּ יִשְׂרְאֵלִים (שמ"ר ה, יח). הַנּוֹגֵשׂ מְמֻנֶּה עַל כַּמָּה שׁוֹטְרִים, וְהַשּׁוֹטֵר מְמֻנֶּה לִרְדּוֹת בְּעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.
ז לֹ֣א תֹֽאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹֽשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
(ז) תֶּבֶן – אשטובל"א[2]. הָיוּ גּוֹבְלִין אוֹתוֹ עִם הַטִּיט.
לְבֵנִים – טיוול"ש[3] בְּלַעַז, שֶׁעוֹשִׂים מִטִּיט וּמְיַבְּשִׁין אוֹתָן בַּחַמָּה, וְיֵשׁ שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָן בַּכִּבְשָׁן.
כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם – כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם עוֹשִׂים עַד הֵנָּה.
וְקֹשְׁשׁוּ – וְלִקְּטוּ.
ח וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים[4] אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵֽלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה[5] לֵֽאלֹהֵֽינוּ[6]׃
(ח) וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים – סְכוּם חֶשְׁבּוֹן הַלְּבֵנִים שֶׁהָיָה כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה לַיּוֹם כְּשֶׁהָיָה הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם, אוֹתוֹ סְכוּם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם גַּם עַתָּה, לְמַעַן תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם.
כִּי נִרְפִּים – מִן הָעֲבוֹדָה הֵם, לְכָךְ לִבָּם פּוֹנֶה אֶל הַבַּטָּלָה וְצוֹעֲקִים לֵאמֹר: "נֵלְכָה" וְגוֹ'.
"מַתְכֹּנֶת", "וְתֹכֶן לְבֵנִים" (להלן פס' יח), "וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת" (שמ"א ב, ג), "אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן" (מל"ב יב, יב), כֻּלָּם לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן הַם.
נִרְפִּים – הַמְּלָאכָה רְפוּיָה בְּיָדָם וַעֲזוּבָה מֵהֶם וְהֵם נִרְפִּים מִמֶּנָּה, רטריי"ט[7] בְּלַעַ"ז.
ט תִּכְבַּ֧ד הָֽעֲבֹדָ֛ה עַל־הָֽאֲנָשִׁ֖ים וְיַֽעֲשׂוּ־בָ֑הּ וְאַל־יִשְׁע֖וּ[8] בְּדִבְרֵי־שָֽׁקֶר׃
(ט) וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר – וְאַל יֶהְגּוּ וִידַבְּרוּ תָּמִיד בְּדִבְרֵי רוּחַ, לֵאמֹר "נֵלְכָה נִזְבְּחָה" (פס' ח). וְדוֹמֶה לוֹ: "וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָּמִיד" (תהלים קיט, קיז); "לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה" (דברים כח, לז), מְתַרְגְּמִינַן "וּלְשׁוֹעִין"; "וַיְסַפֵּר" (בראשית כד, סו), "וְאִשְׁתַּעִי". וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "יִשְׁעוּ" – לְשׁוֹן "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל... וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ד-ה), וּלְפָרֵשׁ "אַל יִשְׁעוּ" – אַל יִפְנוּ; שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: "וְאַל יִשְׁעוּ אֶל דִּבְרֵי שָׁקֶר", אוֹ "לְדִבְרֵי שָׁקֶר", כִּי כֵן גִּזְרַת כֻּלָּם: "יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ" (ישעיהו יז, ז), "וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת" (שם שם, ח), "וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו לא, א); וְלֹא מָצָאתִי שִׁמּוּשׁ שֶׁל בֵּי"ת סְמוּכָה לְאַחֲרֵיהֶם. אֲבָל אַחַר לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמִתְעַסֵּק לְדַבֵּר בְּדָבָר, נוֹפֵל לְשׁוֹן שִׁמּוּשׁ בֵּי"ת, כְּגוֹן: "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ" (יחזקאל לג, ל), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (במדבר יב, א) "הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי" (זכריה א, ט ועוד), "לְדַבֵּר בָּם" (דברים יא, יט), "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ" (תהלים קיט, מו). אַף כָּאן, "אֵל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר", אֵל יִהְיוּ נִדְבָּרִים בְּדִבְרֵי שָׁוְא וַהֲבַאי.
י וַיֵּ֨צְא֜וּ נֹֽגְשֵׂ֤י הָעָם֙ וְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיֹּֽאמְר֥וּ אֶל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר פַּרְעֹ֔ה אֵינֶ֛נִּי נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
יא אַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן מֵֽאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֑אוּ כִּ֣י אֵ֥ין נִגְרָ֛ע מֵעֲבֹֽדַתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃
(יא) אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן – וּצְרִיכִים אַתֶּם לֵילֵךְ בִּזְרִיזוּת.
כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר – מִכָּל סְכוּם לְבֵנִים שֶׁהֱיִיתֶם עוֹשִׂים לַיּוֹם, בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָכֶם מְזֻמָּן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.
יב וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן׃
(יב) לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן – לֶאֱסֹף אֲסִיפָה לִלְקֹט לֶקֶט לְצֹרֶךְ תֶּבֶן הַטִּיט.
קַשׁ – לְשׁוֹן לִקּוּט; עַל שֵׁם שֶׁדָּבָר הַמִּתְפַּזֵּר הוּא וְצָרִיךְ לְקָשְׁשׁוֹ, הוּא קָרוּי קַשׁ בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת.
יג וְהַנֹּֽגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַֽעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֖ר בִּֽהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃
(יג) אָצִים – דּוֹחֲקִים.
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ – חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כָּל יוֹם כַּלּוּ בְּיוֹמוֹ, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן מוּכָן.
יד וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹֽגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חָקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־תְּמ֖וֹל גַּם־הַיּֽוֹם׃
(יד) וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הַשּׁוֹטְרִים יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ, וְחָסִים עַל חַבְרֵיהֶם מִלְּדָחֳקָם; וּכְשֶׁהָיוּ מַשְׁלִימִים הַלְּבֵנִים לַנּוֹגְשִׂים, שֶׁהֵם מִצְרִיִּים, וְהָיָה חָסֵר מִן הַסְּכוּם, הָיוּ מַלְקִין אוֹתָם עַל שֶׁלֹּא דָּחֲקוּ אֶת עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. לְפִיכָךְ זָכוּ אוֹתָם שׁוֹטְרִים לִהְיוֹת סַנְהֶדְרִין, וְנֶאֱצָל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְהוּשַׁם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ" – מֵאוֹתָן שֶׁיָּדַעְתָּ הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ בְּמִצְרַיִם, "כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו".
וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ נוֹגְשֵׂי פַרְעֹה – אוֹתָם לְשׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם, לֵאמֹר מַדּוּעַ וְגוֹ'. לָמָּה וַיֻּכּוּ? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם: מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם חֹק הַקָּצוּב עֲלֵיכֶם לִלְבֹּן [כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם], כִּתְמוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁלִּפְנֵי אֶתְמוֹל? וְהוּא הָיָה בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם.
וַיֻּכּוּ – לְשׁוֹן וַיֻּפְעֲלוּ, הֻכּוּ מִיַּד אֲחֵרִים; הַנּוֹגְשִׂים הִכּוּם.
טו וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַֽעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַֽעֲבָדֶֽיךָ׃
טז תֶּ֗בֶן אֵ֤ין נִתָּן֙ לַֽעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבֵנִ֛ים אֹֽמְרִ֥ים לָ֖נוּ עֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֧ה עֲבָדֶ֛יךָ מֻכִּ֖ים וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ׃
(טז) וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ – הַנּוֹגְשִׂים: "עֲשׂוּ", כַּמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן.
וְחָטָאת עַמֶּךָ – אִלּוּ הָיָה נָקוּד פַּתָּח הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהוּא דָּבוּק: וְדָבָר זֶה חַטַּאת עַמְּךָ הוּא. עַכְשָׁו שֶׁהוּא קָמָץ, שֵׁם דָּבָר הוּא, וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְדָבָר זֶה מֵבִיא חָטָאת עַל עַמֶּךָ; כְּאִלּוּ כָּתוּב: "וְחָטָאת לְעַמֶּךָ". כְּמוֹ: "כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם" (רות א, יט), שֶׁהוּא כְּמוֹ "לְבֵית לֶחֶם", וְכֵן הַרְבֵּה.
יז וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵֽלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהוָֽה׃
יח וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹֽא־יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים[9] תִּתֵּֽנוּ׃
(יח) וְתֹכֶן לְבֵנִים – חֶשְׁבּוֹן הַלְּבֵנִים. וְכֵן "אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן" (מל"ב יב, יב), הַמָּנוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּעִנְיָן: "וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף" (שם פס' יא).
יט וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹֽא־תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
(יט) וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל – אֶת חַבְרֵיהֶם הַנִּרְדִּים עַל יָדָם.
בְּרָע – רָאוּ אוֹתָם בְּרָעָה וְצָרָה הַמּוֹצֵאת אוֹתָם בְּהַכְבִּידָם הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם, "לֵאמֹר לֹא תִגְרְעוּ" וְגוֹ'.
כ וַֽיִּפְגְּעוּ֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן נִצָּבִ֖ים לִקְרָאתָ֑ם בְּצֵאתָ֖ם מֵאֵ֥ת פַּרְעֹֽה׃
(כ) וַיִּפְגְּעוּ – אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל "אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן" וְגוֹ'. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: כָּל נִצִּים וְנִצָּבִים – דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "יָצְאוּ נִצָּבִים" (במדבר טז, כז) (נדרים סד, ב).
כא וַיֹּֽאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט[10] אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת־רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָֽתֶת־חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ׃
כב וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֨תָה֙[11] לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה[12] לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
(כב) לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה – וְאִם תֹּאמַר: מָה אִכְפַּת לְךָ? קוֹבֵל אֲנִי עַל שֶׁשְּׁלַחְתַּנִי (שמ"ר ה, כב).
כג וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹֽא־הִצַּ֖לְתָּ אֶת־עַמֶּֽךָ׃
(כג) הֵרַע – לְשׁוֹן הִפְעִיל הוּא, הִרְבָּה רָעָה עֲלֵיהֶם. וְתַרְגּוּמוֹ "אַבְאֵישׁ".
פרק ו
א וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה[13] כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָֽרְשֵׁ֖ם מֵֽאַרְצֽוֹ׃ {ס}
(א) עַתָּה תִרְאֶה... – הִרְהַרְתָּ עַל מִדּוֹתַי: לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא, יב), וְאַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ "הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה" (בראשית כב, ב), וְלֹא הִרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתַי. לְפִיכָךְ עַתָּה תִרְאֶה – הֶעָשׂוּי לְפַרְעֹה תִּרְאֶה, וְלֹא הֶעָשׂוּי לְמַלְכֵי שִׁבְעָה אֻמּוֹת כְּשֶׁאֲבִיאֵם לָאָרֶץ (שמות רבה ה, כג; סנהדרין קי"א ע"א).
כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם – מִפְּנֵי יָדִי הַחֲזָקָה שֶׁתֶּחֱזַק עָלָיו, יְשַׁלְּחֵם.
וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ – עַל כָּרְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְגָרְשֵׁם, וְלֹא יַסְפִּיקוּ לַעֲשוֹת לָהֶם צֵידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (להלן יב, לג): "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם...".