ביאור שיטת ר' ישמעאל "שבתחלה נאסר להם בשר תאוה, משנכנסו לארץ הותר להן בשר תאוה". ושיטת ר' עקיבא "שבתחילה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה", ושתיהן הובאו בפירש"י על התורה
המקדש כולו לא הי' במישור אלא במעלה ההר (רמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ז) - הנפקותא מזה להלכה: שקו"ט ב"קדושת מקום" דהמקדש: הטעם הפנימי שלא היו מעלות לפני קדש הקדשים
פירות הנלקחות בכסף מעשר שני אינן נפדין בריחוק מקום . . זה חומר בלקוח בכסף מעשר מפירות מעשר עצמן (רמב"ם הל' מע"ש פ"ז ה' א-ב) - הסברת שני הפירושים ברדב"ז שם בטעם דין זה - (א) משום דאשכחן דטפל חמור מן העיקר. (ב) דנחשב כאילו קנאם בירושלים: ג' אופנים בגדר פדיון מע"ש והנפק"מ בטעם דין הנ"ל דלקוח בכסף מע"ש: השייכות המיוחדת דהכלל "מצינו טפל חמור מן העיקר" לתוכן מצות מעשר שני
פירש"י עה"פ טו, ח ד"ה פתוח תפתח - "אפילו כמה פעמים", ולקמן שם י ד"ה נתון תתן לו - "אפילו מאה פעמים": שקו"ט בגדר התנאי בנתינת צדקה שצ"ל בסבר פנים יפות: החילוק בין "כמה פעמים" ו"מאה פעמים" ע"פ פנימיות הענינים
הוספה במצות צדקה (פרשתנו טו, ז ואילך) בחודש אלול, ע"פ דברי הרמב"ם ( הל' תשובה פ"ג ה"ד) נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה כו' מר"ה ועד יוהכ"פ: ההבדל בין שני הענינים ברמב"ם שם (א) להרבות בצדקה ובמעשים טובים כו'. (ב) לקום בלילה כו' ולהתפלל כו' בדברי תחנונים כו': השייכות דצדקה למשפט דראש השנה