Rambam Safer Hamitzvot

 

המצווה הס"א

הציווי שנצטווינו שיהא כל קרבן שנקריב שלם במינו, תמים מן-המומים שעליהם נאמר בכתוב ובמסורת שהם מומים.

והוא אמרו יתעלה: "תמים יהיה לרצון", (ויקרא כב, כא).

ולשון ספרא:"תמים יהיה לרצון - מצוות עשה".

וכבר הביאו ראיה, שיינות הנסכים ושמנם וסלתם יהיו בתכלית הטוב והשלמות מכל קלקול.

ואמרו יתעלה: "תמימים יהיו לכם וניסכיהם" (במדבר כח, לא).

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק י' ממנחות.

המצווה הע"ד

האזהרה שהזהר הזר מלעבוד.

כוונתי באומרי "זר" לכל מי שאינו מזרע אהרן.

והוא אמרו יתעלה: "וזר לא יקרב אליכם" (במדבר יח, ד).

ופירש הכתוב שהעובר על לאו זה חייב מיתה בידי שמים.

והוא אמרו: "והזר הקרב יומת" (שם ז).

ולשון ספרי:"והזר הקרב יומת" - לעבודה.

עונש שמענו, אזהרה לא שמענו?

תלמוד לומר: "וזר לא יקרב אליכם".

וכבר נכפלה האזהרה והעונש בעניין זה, והוא אמרו: "ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות" (שם, כב).

וכבר נתבאר בגמרא יומא אלו עבודות חייב הזר מיתה עליהן ואמרו:"ארבע עבודות זר חייב עליהן מיתה ואלו הן: זריקה, והקטרה, ונסוך היין, ונסוך המים".

ושם ובפרק האחרון ממסכת זבחים התבארו דיני מצווה זו.

 

המצווה הצ"א

האזהרה שהזהרנו מלהקדיש בעלי מומין לגבי מזבח.

והוא אמרו יתעלה: "כל אשר בו מום לא תקריבו" - משום בל תקדיש.

 

המצווה הצ"ב

האזהרה שהזהרנו מלשחוט בעלי מומין לשם קרבן.

והוא אמרו יתעלה בבעלי מומין: "לא תקריבו אלה לה'" (ויקרא כב, כב).

ולשון ספרא:"לא תקריבו אלה לה'" - משום בל תשחוט.

המצווה הצ"ג

האזהרה שהזהרנו מלזרוק דם בעלי מומין על גבי המזבח.

והוא אמרו יתעלה בבעלי מומין גם: "לא תקריבו לה'" (שם, כד), ובא בקבלה שלאו זה מזהיר על זריקת דם בעלי מומין - וזהו דעת תנא קמא, וכן הלכה. ור' יוסי ביר' יהודה אומר, שלאו זה אינו מזהיר אלא על קבלת דם. והוא אמרם בספרא: "לא תקריבו לה'" - משום בל תקבל את הדם.

ובגמרא תמורה אמרו: לתנא קמא האי 'לא תקריבו לה' למה לי? מבעי ליה לזריקת דמים - והא נפקא ליה מ'על המזבח'? כלומר: ממה שאמר עוד: "ואשה לא תתנו מהם על המזבח לה' " (שם, כב), שמשמע שכל מה שינתן על גבי המזבח לא יהיה מהם? והשיב: ארחיה דקרא הכי משתעי, כלומר: שלאו זה שהוא "ואשה לא תתנו מהם על המזבח" לא בא אלא בהקטר אמורין, ואל תלמד באומרו "המזבח", לפי שלא יסתדר הלשון אלא בכך, כי היאך היה לו לומר: "ואשה לא תתנו" בלבד - הרי בזה לא ישלם הדבור!

הנה נתבאר מכל מה שקדם שאמרו: לא תקריבו לה' - אזהרה על זריקת הדם.