(א) יֵשׁ מְבִיאִין בִּכּוּרִים וְקוֹרִין,
מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין,
וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין.
אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין:
הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ שֶׁל רַבִּים,
וְכֵן הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁל רַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ,
וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מֵבִיא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּזֶה מֵבִיא:
(ב) מֵאֵיזֶה טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא?
מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ",
עַד שֶׁיְּהוּ כָּל הַגִּדּוּלִין מֵאַדְמָתְךָ.
הָאֲרִיסִין וְהֶחָכוֹרוֹת וְהַסִּקְרִיקוֹן וְהַגַּזְלָן,
אֵין מְבִיאִין מֵאוֹתוֹ הַטַּעַם,
מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ":
(ג) אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים[1].
לֹא מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים,
וְלֹא מִפֵּרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים,
וְלֹא מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן,
שֶׁאֵינָם מִן הַמֻּבְִחָר.
[פירוש אחר: וְלֹא מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן שֶׁאֵינָם מִן הַמֻּבְִחָר.]
אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים קֹדֶם לָעֲצֶרֶת[2].
אַנְשֵׁי הַר צְבוֹעִים הֵבִיאוּ בִּכּוּרֵיהֶם קֹדֶם לָעֲצֶרֶת,
וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם,
מִפְּנֵי הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה (שמות כג, טז):
(ד) אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין:
הַגֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא,
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר:
"אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ".
וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל,
מֵבִיא וְקוֹרֵא.
וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אוֹמֵר:
"אֱלֹהֵי אֲבוֹת יִשְׂרָאֵל".
וּכְשֶׁהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
אוֹמֵר: "אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם".
וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל,
אוֹמֵר: "אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ":
(ה) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אִשָּׁה בַּת גֵּרִים לֹא תִּנָּשֵׂא לִכְהֻנָּה,
עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל.
אֶחָד גֵּרִים וְאֶחָד עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים,
וַאֲפִלּוּ עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת,
עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּן מִיִּשְׂרָאֵל.
הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְהַשָּׁלִיחַ וְהָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס,
מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין,
שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר: "אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'":
(ו) הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
מֵבִיא וְקוֹרֵא.
יָבַשׁ הַמַּעְיָן, נִקְצַץ הָאִילָן,
מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מֵבִיא וְקוֹרֵא.
מֵעֲצֶרֶת וְעַד הַחַג, מֵבִיא וְקוֹרֵא.
מִן הַחַג וְעַד חֲנֻכָּה, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר:
מֵבִיא וְקוֹרֵא:
(ז) הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו וּמָכַר שָׂדֵהוּ,
מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
וְהַשֵּׁנִי,
מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֵינוֹ מֵבִיא.
מִמִּין אַחֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין, מֵבִיא וְקוֹרֵא:
(ח) הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו,
נִבְזְזוּ, נָמַקּוּ, נִגְנְבוּ, אָבְדוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ,
מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, וְאֵינוֹ קוֹרֵא,
וְהַשְּׁנִיִּים אֵינָם חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חֹמֶשׁ.
נִטְמְאוּ בָּעֲזָרָה,
נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא:
(ט) וּמִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבַּיִת?
שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ";
מְלַמֵּד שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבַּיִת.
הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא,
וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר,
אֵינוֹ קוֹרֵא:
(י) וְאֵלּוּ מְבִיאִין וְקוֹרִין:
מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג,
מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים,
מִפֵּרוֹת שֶׁבֶּהָרִים,
מִתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים,
וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
(יא) הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
מֵבִיא וְקוֹרֵא.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ שְׁנַיִם.
קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ,
מֵבִיא וְקוֹרֵא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וְחָכוֹרוֹת,
מְבִיאִין וְקוֹרִין: