Enjoying this page?

הלכות פסח

Previous Next

הלכות פסח[1]

הלכות פסח היו הראשונות שנדפסו[2] משולחן ערוך רבנו הזקן (על ידי בניו[3], שקלאוו, תקע"ג[4]), והן גם הראשונות (ביחד עם הלכות ציצית[5]) שנכתבו ונגמרו[6] על ידי רבינו הזקן עוד "בהיותו יושב בשבת תחכמוני"[7] במעזריטש[8] (הקדמת אדמו"ר האמצעי להשולחן ערוך, הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר זכרונם לברכה)[9].

- הלכות תלמוד תורה (וסדר ברכת הנהנין) - נדפסו על ידי אדמו"ר הזקן, אבל כענין בפני עצמו ולא כחלק מהשולחן ערוך.[10]

  1. 1 כל הכותרות של פירוש אדמו"ר הם על ההגדה, הדינים, וההנהגות שבסידור אדה"ז חוץ מהכותרת "הלכות פסח" ושלאח"ז "שבת הגדול". ולכאורה הטעם שהתחיל אדמו"ר ביאור ההגדה עם הפסקא הלכות פסח הוא משום שההגדה עם הדינים וההנהגות הם תמצית ומיוסדים על השו"ע הלכות פסח של אדה"ז, ולכן מתחיל מזה. ולשלימות הביאור הוסיף גם שבת הגדול.
  2. 2 ועד שנדפסו היו בכתובים
  3. 3 אדמור האמצעי ר' דובער, ור' חיים אברהם, שמותיהם מופיעים בהקדמה. הסתלקות אדה"ז הי' בכ"ד טבת תקע"ג, וההדפסה נעשה על ידי בניו לאחר הסתלקותו.
  4. 4 בהגדת ד"ש הערה א כותב שנסתיימה הדפסתו בשנת תקע"ד. ולא הביא מקורו לזה.
  5. 5 אדמו"ר הכניס זה בחצ"ע כיון שכאן המדובר הוא הלכות פסח, אבל מכל מקום הזכירו כיון שהלכות ציצית נזכר בההקדמת בני המחבר, וכן הי' המציאות.
  6. 6 הלשון בהקדמת בני המחבר להשו"ע: "הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח, ושניהם נגמרו שמה"
  7. 7 ע"פ הפסוק שמואל ב' כג, ח " אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹני" = כשהיה יושב בישיבת החכמים. ובזה כוונתם כשהי' אדה"ז יושב בישיבת חכמים במעזריטש. ועיין אנציקליפדיה יהודית ערך: יושב בשבת תחכמוני.
  8. 8 אדמו"ר מפרש שהשבת תחכמוני הנזכר בההקדמה הוא במעזריטש, ומפליא בזה את גדלותו של אדה"ז שגמר את כל הלכות פסח עוד בהיותו במעזריטש, (בשנת תקל"א - תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית. ועי"ש, שאף שאדמו"ר כותב בפירוש מעזריטש, זה כולל ראוונא שלשם עבר המגיד באמצע שנת תקל"א. ובתורת חב"ד, מונדשיין הע' 5 גם סבור שמעזריטש לאו דוקא, וצריך לעיין בכל זה) והוא אז בן 25 בלבד. ומסופר בהקדמת בני המחבר בההקדמה להלכות פסח, ושניהם (הלכות פסח, והלכות ציצית) נגמרו עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג וקהלת פרנקפורט דמיין, והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נא ויאה וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל.
  9. 9 כנראה שהמדובר כאן הוא משני הקדמות, הא' הקדמה להלכות פסח שנדפס לראשונה בשקלאוו תקע"ג, שם מופיע הקדמה: "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל" ובסוף ההקדמה חתומים "נאום דוב בער .. ונאום חיים אברהם .." ושם מופיע הלשון שמעתיק אדמו"ר "בהיותו יושב בשבת תחכמוני", והקדמה הב' כתבו אדמו"ר האמצעי בנפרד מהקדמה שכתב אחיו ר' חיים אברהם, לחלקי השו"ע שנדפסו לאחרי זה בקאפוסט תקע"ו. אמנם שם אינו מופיע הלשון שמביא אדמו"ר כאן, ורק מתייחס שם אדמה"א לההקדמה שבתחלת הלכות פסח, וז"ל: "שנדפס מהם הלכות פסח וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו", היינו ההקדמה הנ"ל שכתבו ביחד עם אחיו. ומזה מוכח עכ"פ מה שכתב אדמו"ר בתחלה בפנים שהם "היו הראושונת שנדפסו". אמנם צריך לעיין היטב מה כוונת אדמו"ר בזה שמציין: "הקדמת אדמו"ר האמצעי להשולחן ערוך", ואינו מסתפק בזה שמציין: "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר זכרונם לברכה". ועוד שמביאם שלא בסדר הזמנים. ואולי משום כבודו של אדמו"ר האמצעי להקדימו, ולהביאו בפ"ע.
  10. 10 אדמו"ר בא לבאר בזה מ"ש בהקדמות הנ"ל, ש"הלכות פסח היו הראשונות שנדפסו". כי לכאורה קשה איך אפשר לומר שהם: "היו הראשונות שנדפסו" הרי יש הלכות תלמוד תורה שנדפס ע"י אדה"ז בעצמו? ומוסיף בחצ"ע (וסדר ברכת הנהנין) כי מזה מתחלה לא כל כך קשה, כי כשמו הוא "סדר ברכת הנהנין" ואין לזה כ"כ שייכות ל: "הלכות.. שנדפסו", (ורק קצת קשה, כיון שסו"ס הם ג"כ הלכות, ולכן בא בחצעי עיגול). וע"ז מסביר שהם כענין בפני עצמו ולא כחלק מהשולחן ערוך.
Previous
Next