שבת הגדול
נקרא כך מפני שנעשה בו[1] נס גדול[2] (תוספות דבור המתחיל ואותו שבת פז, ב. טור ושולחן ערוך ריש סימן תל)[3].
- במחזור ישן כתב יד נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שבת הגדול, וכן שבת שלפני ראש השנה (כתר שם טוב חלק ג'[4]).
ויש לומר שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנזכר לעיל[5]), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יום טוב[6].[7]
שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה[8] (באר היטב סימן ת"ל, ס"ק א), לפי שבאותה פרשה כתוב[9] הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות[10] (שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סוף סימן ת"ל עיין שם)[11].
בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים (שולחן ערוך סוף סימן ת"ל[12]) וכן נוהגים (ודלא כמו שכתוב בשער הכולל[13]).