הִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק ב
א אֵין מַעְמִידִין בַּסַּנְהֶדְּרִין, בֵּין בַּגְּדוֹלָה בֵּין בַּקְּטַנָּה, אֵלָא אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, מֻפְלָאִין בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, בַּעֲלֵי דֵּעָה מְרֻבָּה, וְיוֹדְעִין קְצָת מִשְּׁאָר חָכְמוֹת, כְּגוֹן רְפוּאוֹת, וְחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת, וְאִצְטַגְנִינוּת, וְדַרְכֵי הַמְּעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים וְהַמְּכַשְּׁפִים וְהַבְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִין לָדוּן אוֹתָם.
וְאֵין מַעְמִידִין בַּסַּנְהֶדְּרִין אֵלָא כּוֹהֲנִים וּלְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים מְיֻחָסִים, הָרְאוּיִין לְהַשִּׂיא לַכְּהֻנָּה. שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא,טז), בְּדוֹמִין לָךְ בְּחָכְמָה וּבְיִרְאָה וּבְיֵחוּס.
ב וּמִצְוָה לִהְיוֹת בְּסַנְהֶדְּרֵי גְּדוֹלָה כּוֹהֲנִים וּלְוִיִּים, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָאתָ, אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם" (דברים יז, ט).
וְאִם לֹא מָצְאוּ - אַפִלּוּ כֻּלָּם יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
ג אֵין מַעְמִידִין בְּכָל סַנְהֶדְּרִין לֹא זָקֵן מֻפְלָג בַּשָּׁנִים וְלֹא סָרִיס, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַכְזָרִיּוּת.
וְלֹא מִי שְׁאֵין לוֹ בָּנִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רַחְמָן.
ד וְאֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל [בין מבית דוד או ממלכי ישראל, עיין בהלכה הבאה] בְּסַנְהֶדְּרִין, שֶׁאָסוּר לַחְלֹק עָלָיו וְלַמְרוֹת דְּבָרָיו; אֲבָל מוֹשִׁיבִין כּוֹהֵן גָּדוֹל, אִם הָיָה רָאוּי בְּחָכְמָה.
ה מַלְכֵי בֵּית דָּוִיד, אַף עַל פִּי שְׁאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָם בְּסַנְהֶדְּרִין, דָּנִין הֶם אֶת הָעָם, וְדָנִין אוֹתָם אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶן דִּין.
אֲבָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין דָּנִין וְאֵין דָּנִין אוֹתָם. לְפִי שְׁאֵינָן נִכְנָעִין לְדִבְרֵי תּוֹרָה. שֶׁמֶּא תָּבוֹא מֵהֶן תַּקְלָה.
ו כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנֻקִּין בְּצֶדֶק, כָּךְ צְרִיכִין לִהְיוֹת מְנֻקִּין מִכָּל מוּמֵי הַגּוּף.
וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדַּל וְלִבְדֹּק וּלְחַפַּשׂ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בַּעֲלֵי שֵׂיבָה, בַּעֲלֵי קוֹמָה, בַּעֲלֵי מַרְאֶה, נְבוֹנֵי לַחַשׁ.
וְשֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִין בְּרֹב הַלְּשׁוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה סַנְהֶדְּרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן.
ז בֵּית דִּין שֶׁלּ שְׁלוֹשָׁה, אַף עַל פִּי שְׁאֵין מְדַקְדְּקִין בָּהֶן בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל אֶחָד מֵהֶן שִׁבְעָה דְּבָרִים.
וְאֵלּוּ הֶן: (1) חָכְמָה, (5) וְיִרְאָה, (4) וַעֲנָוָה, (6) וְשִׂנְאַת מָמוֹן, (7) וְאַהֲבַת הָאֱמֶת, (2) וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת לָהֶן, (3)וּבַעֲלֵי שֵׁם טוֹב.
וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁין הֶן בַּתּוֹרָה:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (1) "אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים" (דברים א, יג), הֲרֵי בַּעֲלֵי חָכְמָה אָמוּר.
(2) "וִידֻעִים--לְשִׁבְטֵיכֶם" (שם), אֵלּוּ שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה מֵהֶם.
וּבְמַה יִהְיוּ אֲהוּבִים לַבְּרִיּוֹת, בִּזְמָן שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי עַיִן טוֹבָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפֵלָה, וְחֶבְרָתָן טוֹבָה, וּמַשָּׂאָן וְדִבּוּרָן בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (3) "אַנְשֵׁי-חַיִל" (שמות יח, כא; שמות יח, כה), אֵלּוּ שְׁהֶן גִּבּוֹרִים בַּמִּצְווֹת וּמְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָן וְכוֹבְשִׁין אֶת יִצְרָן, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן שֵׁם גְּנָאי וְלֹא שֵׁם רָע, וְיִהְיֶה פִּרְקָן נָאֶה.
וּבִכְלַל "אַנְשֵׁי-חַיִל" שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן לֵב אַמִּיץ לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד גּוֹזֵל. כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן" (שמות ב, יז).
וּמַה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (4) "עָנָו" (במדבר יב, ג), אַף כָּל דַּיָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנָו.
(5) "יִרְאֵי אֱלֹהִים" (שמות יח, כא), כְּמַשְׁמָעוֹ.
(6) "שֹׂנְאֵי בָצַע" (שם) אַפִלּוּ מָמוֹן שֶׁלָּהֶם אֵינָן נִבְהָלִין עָלָיו, וְלֹא רוֹדְפִין לְקַבַּץ הַמָּמוֹן: שֶׁכָּל מִי שְׁהוּא "נִבְהָל לַהוֹן . . . חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ" (משלי כח, כב).
(7) "אַנְשֵׁי אֱמֶת" (שמות יח, כא)--שֶׁיִּהְיוּ רוֹדְפִין אַחַר הַצֶּדֶק מֵחֲמַת עַצְמָן בְּדַעְתָּן, אוֹהֲבִין אֶת הָאֱמֶת וְשׂוֹנְאִין אֶת הֶחָמָס, וּבוֹרְחִין מִכָּל מִינֵי הָעָוֶל.
ח אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁמִּבֵּית דִּין הַגָּדוֹל הָיוּ שׁוֹלְחִין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבוֹדְקִין: כָּל מִי שֶׁמְּצָאוּהוּ חָכָם, וִירֵא חֵטְא, עָנָו, וְשָׁפוּי, וּפִרְקוֹ נָאֶה, וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הִמֶּנּוּ - עוֹשִׂין אוֹתוֹ דַּיָּן בְּעִירוֹ.
וּמִשָּׁם מַעֲלִין אוֹתוֹ לְפֶתַח הַר הַבַּיִת.
וּמִשָּׁם מַעֲלִין אוֹתוֹ לְפֶתַח הָעֲזָרָה.
וּמִשָּׁם מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל.
ט בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלוֹשָׁה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן גֵּר - הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁתִּהְיֶה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.
הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַמְזֵר, אַפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן מַמְזְרִין, הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִין לָדוּן.
וְכֵן אִם הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן סוֹמֶה בְּאַחַת מֵעֵינָיו - כָּשֵׁר, מַה שְׁאֵין כֵּן בַּסַּנְהֶדְּרִין.
אֲבָל הַסּוֹמֶה בִּשְׁתֵּי עֵינָיו - פָּסוּל לַכֹּל.
י אַף עַל פִּי שְׁאֵין בֵּית דִּין פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה - מֻתָּר לְאֶחָד לָדוּן מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמָר: "בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט,טו).
וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלוֹשָׁה.
וּשְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ, אֵין דִּינֵיהֶן דִּין.
יא אֶחָד שֶׁהָיָה מֻמְחֶה לָרַבִּים, אוֹ נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לוֹ לָדוּן יְחִידִי.
אֲבָל אֵינוּ חָשׁוּב בֵּית דִּין.
וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מֻתָּר - מִצְוַת חֲכָמִים הִיא שֶׁיּוֹשִׁיב עִמּוֹ אֲחֵרִים.
אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תְּהִי דָּן יְחִידִי, שְׁאֵין דָּן יְחִידִי, אֵלָא אֶחָד.
יב יֵשׁ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת דִּין לְעַצְמוֹ, אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ כּוֹחַ. הוֹאִיל וְכַדָּת וְכַהֲלָכָה הוּא עוֹשֶׂה, אֵינוּ חַיָּב לִטְרֹחַ וּלְהָבִיא לְבֵית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם הֶפְסֵד בִּנְכָסָיו, אִלּוּ נִתְאַחַר וּבָא לְבֵית דִּין.
לְפִיכָּךְ אִם קָבַל עָלָיו בַּעַל דִּינוֹ, וְהֵבִיאוֹ לְבֵית דִּין, וְדָרְשׁוּ וּמָצְאוּ שֶׁעָשָׂה כַּהֲלָכָה, וְדִין אֱמֶת דָּן לְעַצְמוֹ - אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ.
יג אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל שְׁלוֹשָׁה, בֵּית דִּין שָׁלֵם הוּא - כָּל זְמָן שְׁהֶן רַבִּים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
וּמוּטָב שֶׁיֵּחָתֵךְ הַדִּין בְּאַחַד עָשָׂר, יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה.
וּצְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ הַיּוֹשְׁבִים כֻּלָּם שָׁם בְּבֵית דִּין, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּרְאוּיִין.
יד וְאָסוּר לְאָדָם חָכָם שֶׁיֵּשֵׁב בַּדִּין, עַד שֶׁיֵּדַע עִם מִי יֵשֵׁב. שֶׁמֶּא יִצְטָרַף עִם אֲנָשִׁים שְׁאֵינָן הֲגוּנִים, וְנִמְצָא בִּכְלַל קֶשֶׁר בּוֹגְדִים, לֹא בִּכְלַל בֵּית דִּין.